לקראת יום הכיפורים והסליחות, בעיתון החרדי ‘בקהילה’ התפרסמה כתבה בסופ”ש האחרון בה פוליטיקאים נדרשו לבקש סליחה מיריבים, ביניהם נדרש לבקש סליחה פומבית משה אבוטבול רה”ע. אבוטבול ביקש סליחה ומחילה מיריב מר – אלי כהן.

בדבריו נכתב: “משה אבוטבול מבקש סליחה מחבר המועצה אלי כהן שהתמודד מולו במערכת הבחירות הקודמת פעמיים והפסיד: אני רוצה לבקש סליחה מאלי כהן, אם הייתי יושב אתו אז הייתי מגלה שמדובר באדם אנושי יותר ממה שהוצג. חוסר ההיכרות שלי אתו גרם לניכור וריחוק במשך השנים גיליתי שבהרבה דברים הוא רגיש וקשוב לעולם התורני. לדוגמא: בבניית בתי ספר ומוסדות חינוך תורניים, למרות חילוקי הדעות הטבעיים הוא ידע לפשר ולגשר. אציין שגם אני עשיתי צעדים ענקיים כלפיו ויום אחרי הבחירות ישבתי אצלו בבית שלוש שעות בניסיון לשכנע אותו להצטרף לקואליציה. ניסיון נוסף של מפגש בין חמש שעות לפני שנתיים הסתיים בכישלון, אבל הצלחנו לשכנע אחד את השני ואת הציבור שהמלחמה בינינו הסתיימה. גרמנו לכולם להבין שלא עוד מלחמות, אלא, כבוד הדדי.

עם פרישתו מעולם העשייה הפוליטית, כפי שהכריז לפני כמה שבועות הגיע הזמן בשמי ובשם כל הציבור החרדי והתורני לתקן את העוול שנגרם לתדמיתו שצוירה באופן חריף ולהגיד שאלי כהן יכול להיות חבר של המגזר החרדי. אני מצר על כך שלא יצא לנו להכיר קודם זה היה חוסך לנו ירידה לפסים קשים.”

אכן נכון הוא כי יחסי אבוטבול – כהן במערכת הבחירות ב- 2013 היו סוערים ביותר, מסתבר כי לא הכירו כלל ברמה האישית, המלחמה ביניהם התקיימה כראשי מחנה מול מחנה.

במהלך חמשת השנים שחלפו השניים “למדו” אחד את רעהו ונערכו כמה צעדים בוני אמון בין השניים כמו הופעה משותפת בשירה מעל במת יום העצמאות מלפני שנתיים. בנוסף, השניים מכרו במשותף, את הספרים אותם הוציאו לאור לאחר מערכת הבחירות הסוערת, ביוני האחרון במסגרת שבוע הספר העברי.

“חוכמת הבדיעבד” הוכיחה עצמה שוב.. ובכל זאת מבלי להיות ציניים, מחווה יפה ומכובדת. 

אלי כהן לא הגיב על בקשת הסליחה של אבוטבול אולם, ניתן לומר חד משמעי כי יחסיו עם אבוטבול תוקנו.