יוסי משה, 62, נשוי לבת שבע, ואב לארבעה ילדים, וסב לנכדים, תושב זכריה משחר ילדותו. התחנך בביה”ס אבן העזר, שרת בגולני כחייל ומפקד, בעל תואר ראשון במנהל עסקים.

יו”ר ועד אגודה במושב זכריה כ- 30 שנה מתוכם כ- 20 שנה חבר מליאה. חקלאי, שמעבד 600 דונם אדמה מגדל קלמנטינות, תפוזים ואבוקדו לייצוא להולנד, נוריות וכלניות לייצוא, פלפלים ועגבניות שרי. בנוסף, בעל לול מטילות ביצים, משוכלל וחדשני ביותר שמכל רחבי אירופה מבקרים בלול ללמוד ולהעתיק את המודל. מועסקים על ידו עובדים זרים וחיילים משוחררים כעבודה מועדפת.

מתנדב במג”ב במרחב מטה יהודה בשטחים החקלאיים. שימש כיו”ר איגוד ערים וכבאות וערך באיגוד תכנית הבראה, שימש כיו”ר ההנהלה הציבורית בהיכל התרבות צרעה, בימים שהיה על סף סגירה, הצליח לערוך הסכם הפעלה אזורי ובכך ניצל האולם מסגירה.

שימש פעמיים כסגן ראש המועצה, בשנים 1990-1994, בימי כהונת מאירק’ה ויזל כראש המועצה, ובשנים 2009-2016 בתקופת משה דדון כראש מועצה.

במהלך 7 השנים בהם כיהן כסגן החזיק בתיק שפ”ע ואיכות הסביבה.

לפני כ- 30 שנה כאשר המושבים היו חובות אדירים במסגרת הסדר ‘חוק גל’ המדינה אפשרה הסדרי חובות, “קידמתי את נושא ההרחבה בזכריה באופן מוצלח ביותר. במהלך כל השנים ועד האגודה וועד המושב עובדים באופן משולב ויוצא מן הכלל, לנגד עינינו – תושבי המושב בכללם.”

כעובדה יוסי משה הודח מתפקידו ע”י מליאת המועצה וחזר לעסוק בחקלאות במשק הפעיל שלו.

מתי החלטת להתמודד לראשות המועצה?

“כחקלאי גדול, אני לא באמת צריך את התפקיד. ב-2009 כאשר דדון התמודד לראשונה לתפקיד ראש המועצה, הוא ביקש שאסייע לו, ואכן סייעתי לו בבחירות. לאחריו, הוא ביקש שאהיה סגנו ונעניתי להצעה ובהמשך מהעשייה משך כל השנים. לאחר רעידת האדמה בפרשת מטה יהודה, נאלצתי לסיים את תפקידי כסגן וחזרתי למשק שלי בהנאה רבה.

לפני כשנה פנו אליי חברים שהתארגנו כקבוצה למצוא מועמד שיוביל את מטה יהודה ואנחנו נתמוך בו. לאחר שלושה חודשים של הליכה משותפת קיימנו דיון פנימי ושם עלתה השאלה מדוע לא יוסי משה?! ואז הוחלט כי אני אהיה המועמד לראשות. בתחילה לא היו לי כוונות להתמודד אולם, קיבלתי את החלטת החברים. במהלך 7 החודשים האחרונים הקמנו את המטה ומשם אנחנו פועלים במרץ. המטה שלי ממוקם באזור התעשייה הרטוב ליד משרדי חברת החשמל.”

מה היו הישגייך כסגן ראש מועצה?

“כאגודה חקלאית במושב זכריה הגענו לכדי הסדר החובות, קידמתי את ההרחבות המוצלחות.

כיו”ר איגוד ערים לכבאות, עם  כניסתי לתפקיד האיגוד היה במצב קריסה כלכלית ערכנו תכנית ותהליך הבראה והצלחנו לשנות את המצב מקצה אל קצה.

נתבקשתי לשמש כיו”ר ההנהלה הציבורית של היכל התרבות צרעה, שעמד בפני סגירה, נקראתי לדגל ושם ערכנו שינויים משמעותיים שהביאו לאי סגירת היכל התרבות.

כסגן ראש המועצה, קידמתי פרויקטים רבים בחינוך ואיכות הסביבה כמו: הטמעת נושא הפרדת פסולת, תוך חשיבה כיצד מחנכים את הקהילה להפרדת פסולת כדרך חיים. בתהליך הבנו כי החינוך מתחיל בגיל הרך לכן, הותקנו קומפוסטורים בכל הגנים, צוותים מקצועיים הוכנסו לבתי הספר, הוקמו מרכזי מחזור בישובים. בישוב נטף הובלנו תהליך שלא יהיו פחי אשפה בישוב ויתקיים מחזור בגינות, סטודנטים קיבלו מלגה על כך וליוו את אנשי המקצוע.

במכללה ביישוב אדרת הפרדנו את הפסולת, ממנה הפקנו אנרגיה לחימום, מקלחות ושימוש בגז.”