על סליחה וריפוי הלב

חגית דמארי:

“רגש שלילי מודחק שלא משוחרר ונשאר בתוך הגוף יכול להתבטא כמחלה. הגוף ‘מלשין’ עלינו שהדחקנו ולא עשינו עבודה רגשית”

~~~

“אנו נדרשים לעשות אבחנה בין שתי רמות קיום: שכל ורגש. לכל אחת מהרמות תהליך שונה של עיבוד הסליחה”

כאשר אנו נפגעים ממישהו או ממשהו ולא סולחים זה אומר שאנו משמרים טינה וכאב. אנחנו לא משחררים את הכאב החוצה ומשאירים את הלב מלא כעס. להחזיק טינה וכעס בתוכנו לאורך זמן משמר את הכאב והרסני מבחינה רפואית. מקבע את הכאב בתוך הלב, ממשיך להתקיים בתוכנו, לא מרפה וחוזר על עצמו בראש כמו מנטרה. לעתים זה יופיע כ’סרט’ שמוקרן בראש שחוזר על עצמו ומזין אנרגיה שלילית. גם אם ננסה להתנתק מאותו ה’סרט’ לא נצליח כיוון שהוא יושב על מקום רגשי.

אנרגיה שלילית מסוכנת זו הצטברות של כעס וכאב ויכולה לגרום למחלה. רק כאשר אנו מאפשרים לשחרר את הכאב נוכל להירפא ולהביא מזור לחיינו.

אנו נדרשים לעשות אבחנה בין שתי רמות קיום: שכל ורגש. לכל אחת מהרמות תהליך שונה של עיבוד הסליחה.

בשכל – אנו נדרשים להישאר בתודעה גבוהה. אם אלו מעשים אפשר לסלוח עליהם, נסלח אבל, אם אלו מעשים שאין עליהם מחילה – מעשים מורכבים וקשים אזי, נשמור על הזיכרון כדי שלא נשכח מה קרה ומה יכול לקרות, כדי להישמר ולהיזהר מהם בעתיד.

ברגש – זה סיפור אחר, לשם כך נדרש לעבור תהליך ארוך של שחרור כאב וסליחה. לסלוח על שזה קרה לנו. להבין שאנחנו לא אשמים במה שקרה ושאין לנו שליטה על מעשיהם של אחרים. אם לא נסלח, הכאב שבתוכנו ירעיל אותנו מבפנים ויכביד מאוד על חיינו.  רגש שלילי מודחק שלא משוחרר ונשאר בתוך הגוף יכול להתבטא כמחלה. הגוף ‘מלשין’ עלינו שהדחקנו ולא עשינו עבודה רגשית. חולים רבים מספרים על טינה / שנאה / קנאה גדולה ששמרו בתוכם משך שנים שהביאה אותם לחלות. מחלה קשה היא רגש שלילי, דחוס וטעון שנשמר לאורך תקופה ולא טופל (לא מדובר על מחלות גנטיות).

אגב, הסליחה יכולה להיות גם כלפי עצמכם. תופעה שכיחה בקרב נשים ואימהות היא האשמה עצמית.

השפה העברית מרמזת לנו בשורש המילים הזה: סלח = חסל, אם לא נסלח נחסל את עצמנו. מחל = חמל = לחם = חלם, אם נלמד למחול, להיות בחמלה, להיחלם ולחלום ננצח את המחלה.

כמה המלצות:

* חפשו מקומות בתוככם בהם קשה לכם לסלוח והבינו כי במקום זה דרוש ריפוי.

* שחררו מכובד המעמסה, הטינה, וותרו על הכעס ועל האצבע המאשימה.

* התנקו מכל שאריות כאב שקיימות בתוככם והשאירו את הלב נקי.

* שחררו את הכאב בצעקה – תנו לו לצאת החוצה בעוצמה.

* שתפו חבר/ה או מישהו קרוב בכאב שלכם.

* אם לא מעוניינים להיחשף בפניי אדם אחר רשמו אותו בכתב, נהלו יומן אישי לכאבים שלכם.

גם אם הכאב לא ייעלם לגמרי הוא יקטן. ככל שתעשו את זה יותר ויותר הכאב יצטמצם ויאפשר לכם לקלוט יותר אהבה  עצמית ועבור הסובבים אתכם.

זכרו!  משימת חייכם היא להירפא – אף אחד לא יעשה זאת במקומכם. אפשרו לעצמכם מחילה וחמלה.

תסלחו! הסליחה מרפאה את הלב!

תסלחו לעצמכם, תסלחו לכל מי שסביבכם, נקו את הלב מהשחור ויכנס לשם הרבה אור.

כי כולנו זקוקים לאהבה!

הכותבת: חגית דמארי, מאמנת אישית רגשית בשיטת התדר, מאמנת נשים שהזוגיות דעכה להן להצית את האהבה מחדש. מאמנת נשים לצאת ממערכת יחסים כואבת עם אימותיהן או בנותיהן ולהתקרב מחדש.

מוזמנים להתקשר – 054-4891199