אתי סויסה בן עמי
לשמוע ולבוא – רעיון לפרשת ‘יתרו’
מאת: מיכל קוברסקי – לנגר
“בראשית ברא אלוקים”, ואומר המדרש שהעולם כולו נברא בשביל להגיע ליום שבו תינתן התורה שנקראת ראשית. אין טעם בקיומו של עולם ללא תורה, לשם כך יצאנו ממצרים. לא לצורך השחרור מפרעה אלא, כדי לקבל את התורה – את טעם החיים”
מעטות הן הפרשות בתורה הנושאות את שם גיבור הפרשה. אחת מהן היא פרשתנו – פרשת יתרו.
מי היה יתרו?
יתרו זכור לנו מהפרשות הקודמות. כשמשה ברח למדיין הוא פוגש את בנות יתרו ליד הבאר.
יתרו אומר לבנותיו להזמינו הביתה כהכרת טובה על עזרתו ומכאן, שידוך חביב של משה לציפורה ביתו של יתרו.
יתרו שבעברו היה כהן מדיין ורחוק מיהדות, ואף על פי כן פרשה קרויה על שמו ועוד איזה פרשה!
הפרשה בה מדובר על מתן תורה, הכיצד?
יתרו עבר גלגולים רבים בדרכו האמונית, הוא עסק בכל סוגי העבודה הזרה שיש.
אבל לבסוף הגיע למסקנה “עתה ידעתי כי גדול ה” מה ייחודו של יתרו מעבר לכך שהתגייר?
הפרשה מתחילה “וישמע יתרו.. את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה’ את ישראל ממצרים”.
כן, כל העמים שמעו על הנס הגדול. קראנו על זה גם בשירת הים בפרשה הקודמת. “שמעו עמים ירגזון”
אז מה המיוחד ביתרו?
אומר רש”י “וישמע יתרו: מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק”
אבל את זה קראנו בפסוק, אם כך מה רש”י מחדש? החידוש הוא בכך שכולם שמעו אבל לא עשו עם זה שום דבר.
ויתרו, שמע שמועה ובא!
כולם נחשפו לנס הגדול, אבל זה הפחיד אותם ולא הניע אותם לפעולה כלשהי.
יתרו, הוא היחיד שמגיב לאירועים כל כך משמעותיים, בעשיה, יש שינוי בתפישת עולמו ובהתנהלותו.
הוא לא נשאר אדיש למציאות אלא מפנים אותה ופועל בעקבותיה. לא מתוך פחד, מי יודע מה הקב”ה יעשה לנו המדיינים.
אלא מתוך רצון לבוא ולהיות חלק מהעם המיוחד הזה כחלק משותפות גורל אתם, כי זה המקום לחיות בו. מתוך המבחר האדיר של אמונות שחווה יתרו הוא בוחר בעם ישראל ובה’ אלוקי ישראל..
כמה קל להיות אדישים לקורה סביבנו. ובדרך קלה זו, לא מעט אנשים בוחרים לחיות.
חיים של אנשים אגוצנטריים הרואים את עצמם במרכז. אבל זו אינה הדרך שמקדמת בנייה של עולם טוב יותר. דרכו של יתרו, היא הדרך שיש בה אכפתיות, שימת לב לקורה סביבך: של פתיחת עיניים: זו הדרך שבכוחה לבנות עולם טוב ואמיתי יותר.
אין זה מתמיה אם כך שיתרו זוכה שפרשה כה חשובה תקרא על שמו? הוא פרץ דרך והביא אור חדש לעולם.
ודאי לא היה לו קל בתוך עולם כל כך אלילי לקום ולבוא ולהתחבר לעם ישראל.
אבל יתרו לא חושש לפעול בניגוד למקובל והולך אחרי האמת הפנימית שלו.
את תעצומות הנפש הוא שואב מנס קריעת ים סוף, אירוע אשר פוקח את עיניו להבין, שיש מי שמנהל את העולם. משהו מדהים שהוא מעל לכל תפישה אנושית.
אף כי במקביל, יש עם כמו עמלק שלמרות ההיגיון כי הקב”ה מנהיג את העולם, מרשה לעצמו לבוא ולתקוף את עם ישראל.
אך לא כך יתרו, בעקבות שני האירועים של קריעת ים סוף ומלחמת עמלק הוא מגיע למסקנה, שלא די במחשבות, צריך גם לעשות מעשים.
ללא עשייה, המחשבה עלולה להשתנות לכיוונים לא טובים. ואפילו התנהגות שלילית עוד עלולה לקבל לגיטימציה.
צריך לבוא ולשהות במחיצת עם ישראל, במחיצת העם שזכה והקב”ה שינה למענו סדרי בראשית.
ורק כך חושב יתרו – כל ההבנות המופלאות לא תלכנה לאיבוד.
שלב ראשון, זה מחשבות טובות. ובשלב שני, צריך לתרגמן למעשים כי אחרת המחשבות הטובות מתפוגגות.
בהמשך המסע של בני ישראל במדבר, משה פונה ליתרו ומבקש ממנו שיבוא להיות אתם “והיית לנו לעיניים”.
כשעם ישראל מצוי במשבר אמוני, משה מבין שדווקא מישהו שבא מבחוץ, הוא בעל היכולת לשכנע את עם ישראל ללכת בדרך הישר.
לאחר התיאור של בואו של יתרו ופירוט עצותיו ממשיכה התורה בתיאור מעמד הר סיני.
היום הגדול הגיע – יום מתן תורה. המטרה, לשמה יצאנו ממצרים ואף מעבר לכך.
“בראשית ברא אלוקים”, ואומר המדרש שהעולם כולו נברא בשביל להגיע ליום שבו תינתן התורה שנקראת ראשית.
אין טעם בקיומו של עולם ללא תורה, לשם כך יצאנו ממצרים. לא לצורך השחרור מפרעה אלא, כדי לקבל את התורה, את טעם החיים.
התורה ממשיכה בפרשה ומתארת את כל ההכנות למתן תורה ואת האירוע עצמו שהיה אירוע מכונן.
חוויה של התגלות אלוקית תוך מתן הנחיות מעשיות לעם ישראל איך צריך לחיות.
התורה ניתנה במדבר. מקום “בראשיתי” שיד אדם לא נגעה בו.
משהו שהוא הפקר, לא שייך לאף אחד אלא, לכולם.
מקום שעוצמת הבריאה מורגשת בדרגה הגבוהה ביותר ובנוף הזה ניתנת התורה.
כי היא בראשיתית – עצמתית – ושייכת לכולם!
התורה ניתנת על הר סיני, הנמוך שבין ההרים וע”י משה שהיה ענו מכל אדם. כי ענווה היא הבסיס לחיי אמת ולכך, מחנכת אותנו התורה.
שני לוחות הברית ניתנו במעמד זה לעם ישראל ובהם כתובות עשרת הדברות שהן הבסיס לכל תרי”ג (=613 ) מצוות שבתורה.
יש בהן מצוות שבין אדם למקום, בין אדם לאלוקים ויש מצוות שהן בין אדם לחברו.
כי זו היא דרכה של התורה. מערכת של חוקים אשר נוגעים בכל תחומי החיים של האדם.
במעגלים של האדם עם עצמו, האדם עם בוראו והאדם עם זולתו. “ועתה כתבו לכם את השירה הזו..”
התורה המכונה: שירה! איזה דבר מדהים. ספר חוקים שנקרא שירה.
שנזכה להיות לעיניים לעצמנו וגם לאחרים, שנזכה לשמוע ולבוא, לתרגם מחשבות טובות למעשים,
שנזכה לחיות חיים של אהבת ה’ ואהבת הבריות, שנזכה לשורר את השירה הגדולה ולעשות רק טוב!
שבת מתנגנת ושמחה!
הכותבת:
מיכל קוברסקי לנגר, אשת חינוך, מאמנת, מעבירה הרצאות וסדנאות בנושאי יהדות וצמיחה אישית.
- 0share
- שתפו בפייסבוק
- צייצו בטוויטר