לפרסום באתר חייגי 072-3951569

  • Facebook
  • Instagram
פורטל אתיקה
  • ראשי
  • חדשות
  • פודי’ז
  • Life Style
    • בסימן קריאה
    • אופנה
  • בלוג דעות
  • עוד
    • אינדקס עסקים
    • נשים יוצרות
    • פה-פוליטיקה
    • let the sunshine in
    • לקראת שבת
      • סיפורי סבתא
  • אודות
    • דבר העורכת מס’ 1
  • יצירת קשר
  • ראשי
  • חדשות
  • פודי’ז
  • Life Style
    • בסימן קריאה
    • אופנה
  • בלוג דעות
  • עוד
    • אינדקס עסקים
    • נשים יוצרות
    • פה-פוליטיקה
    • let the sunshine in
    • לקראת שבת
      • סיפורי סבתא
  • אודות
    • דבר העורכת מס’ 1
  • יצירת קשר
חגיגות 70 סטריפ
פורטל אתיקה
  • ראשי
  • חדשות
  • פודי’ז
  • Life Style
    • בסימן קריאה
    • אופנה
  • בלוג דעות
  • עוד
    • אינדקס עסקים
    • נשים יוצרות
    • פה-פוליטיקה
    • let the sunshine in
    • לקראת שבת
      • סיפורי סבתא
  • אודות
    • דבר העורכת מס’ 1
  • יצירת קשר
  • ראשי
  • חדשות
  • פודי’ז
  • Life Style
    • בסימן קריאה
    • אופנה
  • בלוג דעות
  • עוד
    • אינדקס עסקים
    • נשים יוצרות
    • פה-פוליטיקה
    • let the sunshine in
    • לקראת שבת
      • סיפורי סבתא
  • אודות
    • דבר העורכת מס’ 1
  • יצירת קשר
העלייה לישראל מאת דינה צמח
ראשי » סיפורי סבתא » העלייה לישראל מאת דינה צמח
אתי סויסה בן עמי 28 במרץ 2018 15:32 סגור לתגובות על העלייה לישראל מאת דינה צמח

במסגרת סיפורי סבתא נוכל להסתכל במבט נקי ומזוקק על סיפורי הכותבות מימי הילדות והמעברה בימיה הראשונים של בית שמש והישובים במטה יהודה, בפרספקטיבה של עבר והווה אל מול העתיד והמציאות המשתנה.

בפרויקט מקסים של אגף הרווחה והיחידה לעבודה קהילתית והתנדבותית שנערך בבית שמש ונקרא ‘פסיפס אנושי’ – רסיסי חיים, אוסף סיפורים שנכתבו בסדנא לכתיבת סיפורי חיים במסגרת חודש הגמלאי, בו השתתפו גמלאי/ות תושבי העיר, נפרסם סיפורים קצרים של הכותבות בתחנות חייהן.
מ ר ג ש!

דינה צמח, תושבת העיר, אם ל-6 ילדים וסבתא ל-17 נכדים, עבדה במסגרת בביה”ס ‘לוי אשכול’ במסגרת החינוך המשלים (לא פורמלי) וחינכה דורות של ילדים. מתנדבת פעילה בתחומים שונים.
להלן סיפורה הראשון ומידי שבוע יתפרסמו נוספים.

דינה צמח

 

העלייה לישראל

מאת: דינה צמח

“כילדה אני זוכרת שבבית הוריי דיברו בערגה על העלייה לארץ ישראל. זה היה חלומם וחלום יהודי מרוקו.
והנה, כאשר החלו להגיע אנשי הסוכנות לעשות נפשות לעלייה לא נתקלו בקשיים רבים כי כולם שאפו להגשים את חלומם.

האנשים החלו להתארגן ולהתכונן.

בשנת 1955 בהיותי בת 9 הצטרפה משפחתי לעולים לארץ, בבוא היום הפלגנו באונייה ממרוקו לצרפת, בצרפת שהינו מספר שבועות שם חיכינו לאונייה בשם ‘ירושלים’ שתגיע לנמל צרפת בה היינו אמורים להפליג לישראל.

כאשר הגיע היום המיוחל, עלינו לאוניה שמלחיה היו ישראלים, הם קיבלו את פנינו בברכת שלום עליכם וברוכים הבאים וחילקו לכול אחד מהעולים תפוזים מישראל.
העולים התרגשו לקבל מידיהם פרי הדר מישראל, הם ברכו ואכלו.

כאשר התמקמנו בתאינו והאוניה הרימה עוגן והחלה בהפלגה, אנו הילדים וחלק מהמבוגרים חלינו במחלת ים, במשך ההפלגה סבלנו מבחילות והקאות ולא הרמנו ראש. אכן, זאת הייתה הפלגה קשה לכולם וחיכינו בכיליון עיניים לסיומה.

והנה, הגיע הרגע בו הגענו סוף סוף לנמל חיפה בלילה, כולנו כנוסעים מהרנו לעלות לסיפון האונייה בהתרגשות גדולה, מביטים באורותיה המנצנצים מרחוק של העיר חיפה, לפתע פרצו כולם בשירים, ריקודים ובצהלולי שמחה, ברכת “שהחיינו” נשמעה מכל פינה והשמחה הייתה גדולה ונמשכה עד אור הבוקר.

בבוקר, ירדה שיירת העולים מן האוניה, חלק מהאנשים התכופפו ונשקו לעפר הארץ והודו לה’.
אנשי הסוכנות קיבלו את פנינו במאכל ובמשקה,לאחר מכן, עברו בין המשפחות וערכו רשימות, כאשר שאלו את העולים היכן ברצונם לגור? ענו כולם פה אחד – ירושלים!

כך ביקשו גם הוריי. אך מה אספר לכם? במקום לירושלים הגענו למעברת מנסי שעל יד קיבוץ מגידו,
במעברת מנסי גרנו כ-8 חודשים ובה חווינו את חבלי הקליטה הראשונים, והנה הגיע היום בו הוחלט להעתיק את מקומנו למקום אחר תוך הבטחה שיהיה קרוב לעיר הקודש ירושלים.

באותו יום בו התקבלה ההחלטה הגיעה משאית גדולה, ישנה וללא מקומות ישיבה, בה הטענו את כול מטלטלינו שהיו מעטים, לאחר מכן, עלינו על המשאית והתיישבנו על הציוד.

אימי ניסתה להקל עלינו וסדרה לנו מקום נוח ככול שניתן באותם תנאים, ואז התחלנו בנסיעה שהייתה ארוכה, אני ואחיי הקטנים סבלנו מטלטולי הדרך.

כאשר נעצרה המשאית לבסוף היה כבר לילה, היינו רדומים אך העירו אותנו והודיעו: “הגעתם לבית שמש!, אתם יכולים לרדת ולהוריד את המטען”, חושך כבד שרר מסביב (הרחוב לא היה מואר כי עדיין לא היה חיבור לחשמל).

הוריי מיהרו להוציא נרות וגפרורים שהכינו מראש ולאורם התנהלנו. אנו הילדים חזרנו לישון במקומות שאולתרו על ידי ההורים ורק בבוקר כאשר התעוררנו ראינו כי אנו בתוך בית ולא בצריף וסקרנו את הסביבה.

התקופה הייתה תקופת הצנע וחבלי הקליטה היו קשים. רבות דובר על התקופה אך, כמו כולם הסתדרנו ונשארנו לגור בבית שמש אליה הגעתי בגיל 9, בה גדלתי, בה התחתנתי ובה נולדו לי ילדיי, בה עבדתי 34 שנים בחינוך המשלים (בלתי פורמאלי).

כיום, אני גמלאית ומתנדבת במס’ מקומות למען הקהילה וסבתא ל-17 נכדים שיחיו, אני אוהבת את בית שמש ואת אנשיה ובה אני רואה את ביתי מאז וגם היום.”

  • 113שיתופים
  • שתפו בפייסבוק
  • צייצו בטוויטר

אודות המחבר

אתי סויסה בן עמי להציג את כל הפוסטים של אתי סויסה בן עמי


« פוסט קודם
פוסט הבא »
חגיגות 70 מרובע
פוסטים אחרונים
  • על הקשר בין הסערה בחוץ לגירושין מאת: אתי כהן עו”ד ומגשרת
  • טקס זיכרון לרצח שבע הבנות בנהריים
  • אחריות משותפת לאזרחים ולפוליטיקאים מאת: עליסה קולמן
  • מלחמה לא פרופורציונלית מאת: רונית דרזנר
  • לא למדנו כלום מהקורונה? מאת: הילה ויקטוריאן
רינה
אולי יעניין אותך גם
עדכונים שוטפים על כל מה שקורה בעיר

עדכונים שוטפים על כל מה שקורה בעיר

עדכונים שוטפים על כל מה שקורה בעיר כחלק מהיערכות העירייה

עלי פילו במילוי בשר טחון

עלי פילו במילוי בשר טחון

עלי פילו במילוי בשר טחון מאת: עדינה בטש מצרכים לתערובת הבשר:

קינוח מטבעות שוקולד עם פירות מיובשים

קינוח מטבעות שוקולד עם פירות מיובשים

קינוח מטבעות שוקולד עם פירות מיובשים שוקולד הוא אחד מהמוצרים

ארוחת השבת של שרי טל

ארוחת השבת של שרי טל

ארוחת השבת של שרי טל שרי טל נשואה לשמעון ואם

דברים לזכרה של רונה רמון ז”ל

דברים לזכרה של רונה רמון ז”ל

רונה רמון ז”ל בטקס הדלקת משואה 68 למדינת ישראל: “לכבוד

חגית דמרי 300*300
אודות אתיקה

החזון של ‘אתיקה’ ליצור בית כמטריה רחבה עבור נשים בו יוכלו לכתוב, ליצור, לקחת חלק, להוביל, לקבל השראה, להכיר, להעצים ולפרגן האחת לשנייה.

תפריט
  • ראשי
  • חדשות
  • פודי’ז
  • Life Style
    • בסימן קריאה
    • אופנה
  • בלוג דעות
  • עוד
    • אינדקס עסקים
    • נשים יוצרות
    • פה-פוליטיקה
    • let the sunshine in
    • לקראת שבת
      • סיפורי סבתא
  • אודות
    • דבר העורכת מס’ 1
  • יצירת קשר
פוסטים אחרונים
  • על הקשר בין הסערה בחוץ לגירושין מאת: אתי כהן עו”ד ומגשרת
  • טקס זיכרון לרצח שבע הבנות בנהריים
  • אחריות משותפת לאזרחים ולפוליטיקאים מאת: עליסה קולמן
  • מלחמה לא פרופורציונלית מאת: רונית דרזנר
  • לא למדנו כלום מהקורונה? מאת: הילה ויקטוריאן

הראל דיגיטל שיווק עם תוצאות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס