בין אוסלו לירושלים – פסגות לבנות ורכסים לבנים

מאמר דעה 

מאת: מיכל נאור – ורניק

לפני מספר ימים שבתי מסיור מקצועי שאורגן ע”י המועצה לבנייה ירוקה באוסלו בירת נורבגיה..

הסיור העירוני המצוין הושלם באופן עצמאי בסיור במרחב הכפרי ובטבע הנהדר של ארץ הפיורדים.

ללא ספק, שבועיים נטולי חושך ושמש חצות מותירים פנאי לשלל מחשבות.

בעקבות החשיפה לפרויקטים והמצגות של המארחים, עלו רשמים ותובנות, בין היתר, האפשרות לקדם פיתוח תוך שקיפות מלאה בתכנון ובתהליכי קבלת החלטות, מתוך כבוד לטבע וכבוד לזולת, עקרונות שבאים לידי ביטוי בהסכמה על גבולות עיר מוכרים ומוגנים.

כלומר, אף שקיים במדינה בכלל ובמרחב הסובב את העיר בפרט שפע בלתי יתואר של יערות ומים, ברור מאליו לכל אחד שאין לפגוע בשטח הפתוח, כולל לתכנן או לבנות מחוץ לגבול העירוני המוסכם.

התכנון העירוני כולו מכוון פנימה וממוקד ביצירת עיר אטרקטיבית ובת קיימא.

זאת בניגוד למדינתנו הקטנה והצפופה בה אוחזים במקל משני קצותיו, מחד דיבורים על עירוניות, ומאידך מעשים של זליגה ופרבור על חשבון השטחים הפתוחים הטבעיים המעטים כל כך שראוי לשמור עליהם מכל משמר.

שכונת “רכס לבן”, או אם לדייק בהתאם למאפייניה הטופוגרפיים- “מורדות אורה ועמינדב” כוללת 5000 יח”ד

ומקודמת במוסדות התכנון בנימוק החדש שהוצמד לה בדיעבד של הצורך ב״קרקע משלימה״ להתחדשות עירונית. נראה כי באופן אבסורדי התכנית הזו תהווה עוד פגיעה בסיכוייה של התחדשות עירונית אמתית בעיר ירושלים.

השכונה העתידית פוגעת פגיעה אנושה בערכי טבע חשובים מאין כמותם ובמרחב הפתוח הסובב את ירושלים, תוך שהיא חורגת מתכנית המתאר המחוזית שאמורה להגדיר את “גבולות העיר”. התכנית אינה מכבדת את המרחב הכפרי והישובים הכפריים, פוגעת בקיומם כמכלול כפרי מוגן, סותרת את תמ”א 35, ומגיעה ממש עד לפתחי בתי המושבים הסמוכים.

כמהנדסת המועצה האזורית שעל שטחה מתוכננת השכונה, נחשפתי בהצגה ל’וועדת ההיגוי’ בוועדה המחוזית לאמירה לפיה השכונה המוצעת עברה תהליך בחינה של “שכונה 360”, כלי המדידה לשכונות ירוקות, ותכנונה נמצא ‘תקין’.

כאן, המקום לציין כי במהלך השנה האחרונה לעבודתי באגף האדריכל הראשי במשרד הבינוי והשיכון, במקביל להשלמת העבודה על המדריך לניתוח צפיפויות בשכונות מגורים ועריכת כנס ההשקה ל”ספר השיכון”, יזמתי בשיתוף המועצה לבנייה ירוקה את הכנת כלי המדידה לשכונות בנות קיימא, מדריך שעם קידומו אחרי פרישתי קיבל את הכותרת “שכונה 360”.

הרעיון והכוונה במדריך היו לייצר כלי עבודה נוסף לבחינת תכנון שכונות, לנתב קבלת החלטות לפי מאפיינים של פיתוח בר קיימא ולהפנות לכלי העבודה הרבים שהוכנו באגף האדריכל הראשי בעשור ומעלה של פעילות בתחום.

הכוונה במדריך בוודאי לא הייתה להכין כלי עבודה שישמש ״להלבנת״ תכנונן של שכונות שעצם קיומן מוטל בספק כדוגמת רכס לבן, ועצם השימוש בו במקרה זה הוא מקומם.

עפ”י אותו עקרון לא אופתע אם בקרוב ייעשה שימוש באותו כלי מדידה להצדיק את תכנונן של שכונות בית שמש החדשות המתוכננות בצפונה במזרחה ובמערבה של העיר עד לפתחי בתי המושבים והקיבוצים השכנים, בעיר שפרוסה על שטחים עצומים ואינה מתמודדת עם בנייה גבוהה או התחדשות עירונית, אלא ממשיכה לבלי שובע להתפרש על המרחב הערכי הסובב אותה.

אולי עדיין לא מאוחר להתעשת..

הכותבת: מיכל נאור-ורניק –  מהנדסת המועצה האזורית מטה יהודה ומהנדסת הועדה המקומית לתכנון ובניה.