שואה מזווית אישית
מאת: ג’רלדין אסרף איזובל
“הצלחתי להשיג 3 כרטיסים לספינה שיוצאת היום מוורשה לא ברור אם תעגון בארגנטינה או קנדה , כך אמר לו אחיו של יצחק ברנבט, אתן לך אותם, לך יש את אסתר אשתך ואת רבקה הקטנה .
אני .., אני אחכה לספינה הבאה, אל תדאג אגיע אחרייך.
יצחק עלה לספינה שעגנה בארגנטינה יחדה עם אשתו ורבקה הקטנה.
לאחר מכן נסגרו שעריה של פולין, לא הייתה עוד ספינה!
סבתי רבקה האהובה הלכה לעולמה השנה בגיל 84. היא הגיעה לארגנטינה יחד עם הוריה יצחק ואסתר ברנבט. לסבתי לא היו דודים ולא בני דודים ובוודאי לא סבא וסבתא.
רק זיכרון עמום מארץ קרה ושפה שסירבה לדבר בה. .
למרות כל אלה סבתא ניצחה, היא ניצחה כי התחתנה עם סבא ויקטור אזובל, היא ניצחה כי נולדו לה ילדים שהביאו לה נכדים כמוני ונינים ילדיי – דויד רפאל ואמיליה.
היא ניצחה כי שולחן ערב שבת שלה היה מלא בשפע וצחוק של ילדים, היא ניצחה כי נקברה כאן באדמת הקודש של מדינת ישראל.
מדינת היהודים.
לזכרם של משפחת ברנבט, קליין והופמן שנספו בשואה.
מבטיחה לזכור ולא לשכוח.