הריקוד לנפש ולאחריו לגוף

יעל אדרי, יוצרת בתנועה, מורה ומדריכת מחול מזרחי באוניברסיטת הר הצופים ובסטודיו סנטר 1 בירושלים, מפעילה בתנועה קשישים בעלי מוגבלויות במרכזי יום לקשיש בבית שמש ובירושלים.

סיפורה של אדרי מעורר השראה.

כחיילת נפצעה בתאונת דרכים קטלנית ואושפזה בבית חולים משך שלושה חודשים עם פגיעות חמורות בגב יד מרוסקת וגוף שעבר זעזוע מטלטל. הרופאים צפו כי תישאר נכה.

“בשיקום וטיפולים אינטנסיביים האורטופד המליץ להזיז את האגן באמצעות ריקוד. לא היה לי רקע בריקוד. בשיעור ריקוד הראשון קיבלתי הארה והבנתי כי לא ארקוד בין השורות אעמוד מול הרוקדות כמורה לריקוד. עם כוחות נפש גדולים יותר ממה שאפשר להבין או לתאר עברתי שיקום ארוך וממושך.

הספיק לי יום אחד לשבת בכיסא גלגלים ולהבין שלא אשאר נכה. עד היום אני מטופלת קבוע אצל אורטופד לצד העשייה שלי.

סיימתי לימודים באוניברסיטה העברית ובסמינר הקיבוצים והפכתי מורה לריקוד מזרחי ומנטלי.

מדהים לראות את התהליך שנשים עוברות באמצעות הריקוד. בתחילת הדרך חלקן מגיעות שפופות וחסרות ביטחון, תוך כדי תנועה הן נפתחות, מגלות את עצמן ומתחילות להרגיש הרבה יותר יפות, חטובות, נשיות ומלאות ביטחון עצמי. ברגע שהן מנפנפות בשערן הכל משתנה. הן מתקדמות מהשורה האחרונה לשורות הראשונות.

מגיעות אלי נשים מכלל המגזרים יהודיות, ערביות, חילוניות וחרדיות וביחד כולן פורחות.

הריקוד קודם לנפש ולאחריו לגוף, הגוף הוא ביטוי חיצוני לנפש משוחררת – דברים רבים ונפלאים קורים בדרך.

אני מאחלת לכולנו חירות הנפש והגוף, תשתחררו, תאהבו ותרקדו את ריקוד החיים.

חג חירות שמח!”

המשך יבוא..