לדעתי אופי מעניין של פריטים מגיע מסיפור – שלא תמיד מעניין אגב.

את המשקף הזה ראיתי בדוכן ליד בית הקפה הקבוע שלי. יתרונו בלט בין כל שאר הזוגות, כמיוחד, נוצץ ולא דופק חשבון. חסרונו, שהמוכרת לא קיבלה אשראי.

אמרתי לעצמי: “רוני, יש לך שתי אופציות או שאת מתניעה את הרכב ונוסעת מרחק עשר דקות לכספומט הקרוב, או שאת מוותרת?!”

הראש אמר עשר דקות זה כבד ואין סיכוי – הלב אמר שבחיים אסור לי לוותר על המשקפיים.

אז ירדתי לאוטו,

הוצאתי את המפתח מהתיק,

פתחתי את הדלת,

והתחלתי לחפש באופן אגרסיבי עודף שנשאר ברכב. אחרי חיפוש שלא נגמר ולקח שבע דקות שנראו כמו נצח הצלחתי למצוא עשר אגורות יותר מהסכום הדרוש.

המסקנות פשוטות הן:

לא לוותר על משהו שאת רואה ומרגישה שאת צריכה

וכשהלב והראש במלחמה – תמיד יש פתרון ביניים.