הקשר בין חינוך לאלימות

“אנחנו עתה חוגגים את ט”ו בשבט. המהומות בקרב הציבור החרדי לא מייצגות פירות מעץ הדעת וגם לא מעץ החיים.”

~~~

“אני פונה למנהיגים שלנו. מה הקו האדום שלכם? מתי תחליטו שהגיע זמן לשים לזה קץ?”

אי אפשר להתעלם מהאירוניה בין המראות הקשים של תקיפות אלימות נגד אנשי ביטחון ורשויות החוק, חבלה של שירותים ציבוריים ושריפת פחים שמסכנת את חיי הציבור, וחשיפה מיותרת של הצוות הרפואי לוירוס הקטלני –  לבין התכלית שהמפגינים החרדים מנסים להגן עליו.

חינוך?

הרי הם מגנים על מוסדות ה”חינוך” שלהם.

איזה חינוך?

אם אלה תוצאות החינוך החרדי: אלימות, בריונות, הפרת סדר עד כדי סכנת נפשות,  האם לא הגיע זמן לעקור את העיוות הזה מהשורשים?

אנחנו עתה חוגגים את ט”ו בשבט. המהומות בקרב הציבור החרדי לא מייצגות פירות מעץ הדעת וגם לא מעץ החיים.

זה עשב בר שוטה והרסני שמאיים על ערכי היסוד של כל חברה נאורה.

אני פונה למנהיגים שלנו. מה הקו האדום שלכם? מתי תחליטו שהגיע זמן לשים לזה קץ?

ולא, אני לא מתייחסת לבריונות ברחוב, זה שלב מאוחר מידי. אלא, על מערכת אנטי חינוכית קרי: החינוך החרדי) שחותר נגד ערכי היסוד של המדינה.

הכותבת: נילי פיליפ, תושבת גבעת שרת, אקטיביסטית ופועלת למען שיווין בין המינים