אתי סויסה בן עמי
אהבה בימי קורונה
מאת: איילת צמח
איילת ומתי צמח (תושבי בית שמש לשעבר), ואילתיים בהווה, חיתנו בא’ בניסן, 29.03, את בנם בכורם רענן עם בחירת ליבו רוני – בקבר דוד בירושלים. חתונה בהפתעה, בימי הגבלות הקורונה אך ללא מגבלות הרוח.
~~~
“נפגשנו בפורים במסעדה נחמדה בעין כרם בירושלים. הכרנו את בני משפחת הכלה. רענן ורוני הכריזו אנחנו רוצים להתחתן! אמרנו מזל טוב וחייכנו. ולאחריו שאלנו: “על איזה תאריך חשבתם?” ונענינו: “א’ בניסן..”
~~~
“בבוקר יום רביעי, רענן מתקשר, ערב ההגבלות, החתונה מוקדמת להיום בשעה שש בערב, צאו לדרך. בעלי נשלף מהעבודה (החיונית) אני מעמיסה את הציוד ואת שני הבנים, ואנחנו יוצאים לכביש הערבה. בדרך מתקשר החתן ומודיע, החתונה תתקיים מחר..”
~~~
מספר ימים לפני פורים ביקש ממני רענן, בני הבכור, שנתאם מועד להיפגש עם ההורים של רוני, חברתו בפורים. שמחתי שיחסיו עם חברתו הולכים לכיוון רציני ונערכנו לפגישה.
נפגשנו בפורים במסעדה נחמדה בעין כרם בירושלים. הכרנו את בני משפחת הכלה, ורענן ורוני הכריזו “אנחנו רוצים להתחתן!” אמרנו מזל טוב וחייכנו. ולאחריו שאלנו: “על איזה תאריך חשבתם?” ונענינו: “א’ בניסן..”
מה? איך? זה בעוד שבועיים! מי מרים חתונה בשבועיים??
השניים ענו: “אין שום בעיה, נארגן הכל!”
ביחד עם הורי הכלה שאלנו, אבל מה עם הקורונה, יכולות להיות הגבלות?! אולי תחשבו על תאריך אחר?
ואז נזכרתי שביתה של חברה טובה שלי, שהיא כמו אחותי, אמורה להינשא בתאריך הזה.
והזוג בשלו, “התאריך חשוב לנו מאוד, א’ בניסן הוא ראש החודשים וחודש הגאולה, אנחנו מרגישים שזה היום שלנו. אנחנו רוצים להינשא בקבר דוד בירושלים, מי שיוכל להגיע יגיע.”
בעלי מתי אמר בבדיחות “טוב תארגנו את החתונה ותשלחו לנו את ההזמנה..”
לרגע לא האמנו שהם יוכלו לעמוד במשימה, מפאת המרחק מירושלים מאחר ואנחנו גרים באילת, לא יכולנו ממש לסייע בהכנות לזוג הצעיר.
יומיים לאחר הפגישה פקדה את אילת סופה דרומית גדולה וחזקה אשר הרסה את כל החופים, גם את החוף בו הייתה אמורה ביתה של חברתי להינשא, החתונה נדחתה לתאריך לא ידוע גם בשל מגבלות הזמנת האורחים ובשל הקורונה.
בינתיים, נכנסו עוד ועוד הגבלות לתוקף, חברות הקייטרינג וההסעדה חדלו מפעילותם, ושוב אנחנו שואלים, מבקשים ומפצירים בבני הזוג אולי תחשבו על תאריך אחר? דבר לא עוזר.
הגיע שבוע החתונה.
בבית אין ממש תכונה של אירוע שממשמש ובא. אני מזמינה עוגיות מאמנית העוגיות המרוקאיות מירב יפרח מאופקים, מספר מגשים – שיהיה. מה יקרה אם יהיה סגר? שאלתי את מירב שענתה לי “כבר התחלתי בהכנות”, חשבתי בליבי, מקסימום אשלח למישהו מהאזור.
יום שלישי מגיע, אני מכינה סלסילה עם חלוקים רקומים לחתן והכלה, שיהיה. בערב מדברים על מגבלות נוספות החל מיום רביעי, הספקות שוב מתגנבים ואני לא יודעת אם אכן תהייה חופה או שכל העניין יבוטל.
בבוקר יום רביעי, רענן מתקשר, ערב ההגבלות, החתונה מוקדמת להיום בשעה שש בערב, צאו לדרך. בעלי נשלף מהעבודה (החיונית) אני מעמיסה את הציוד ואת שני הבנים, ואנחנו יוצאים לכביש הערבה. בדרך מתקשר החתן ומודיע, החתונה תתקיים מחר.
נלחצנו מאוד, איפה נישן? כול קרובי המשפחה בבידוד ביתי, יוצאים רק לקניות או לביקור אצל הרופא, אלו לא ימים שניתן להתארח, מה עושים? חשבנו ללון בנווה זוהר בים המלח, אבל חששנו שלא תהיה כניסה לירושלים בבוקר (עם כניסת הגבלות ה – 100 מטרים). לחץץץץץ!
לבסוף, מצאנו חדרים בירושלים. לאחר שינה טרופה וחוסר ודאות התעוררנו ליום יפה, א’ בניסן, 26 במרס, התלבשנו ויצאנו לכיוון קבר דוד. מחסום משטרתי בודק רכב, רכב, פקק ענק ברחובותיה השקטים של ירושלים. הגענו למחסום, אנחנו ממהרים לחופת הבן – הסברנו לשוטרים שדרשו לשמור מרחק של שני מטרים מהם, קיבלנו אישור מעבר, הנה, זה קרב ובא.
בחנייה של קבר דוד שמענו כלי נגינה, הנגנים מתחילים לחמם מיתרים, המרפסת של קבר דוד צופה על הר הזיתים והעיר העתיקה, אורחים (לא רבים) מתחילים להתאסף, משפחת הכלה כוללת נציגות נשית מרשימה של דודות ובנות דודות. מגבר זעיר תמך בטלפון שניגן שירי חתונה, והנה הגיעה רוני הכלה, בשמלה לבנה ארוכה וזר אביבי לראשה.
בתהלוכה קטנה נכנסנו למתחם בו מרפסת עליונה ותחתונה, כולנו שומרים מרחק אך קרובים בליבנו ובשמחתנו.
הכלה ישובה על כיסא אליהו הנביא, החתן, בני רענן, חותם על הכתובה, הנגנים – כולם חברים של החתן והכלה – מנגנים בהרמוניה וברקע נשמעים מעת לעת – פעמוני כנסייה..
אחד מבניי וקרובים נוספים נקראים לאחוז בחופה בדמות – טלית הנפרשת ככנפי יונה. החתן ניגש אט אט לכלה, שולפים מטפחת המשמשת כהינומה וניגש לחופה.
אם הכלה ואני צועדות עם הכלה לחופה והרב ישראל – מתחיל בקידושין.
האורחים כולם קשובים, כל ברכה זוכה ל-אמן. החתן עונד לכלה טבעת על אצבעה, שבע ברכות, שבירת הכוס ו.. זוג חדש נולד – רענן ורוני צמח.
עם שבירת הכוס חילקנו את העוגיות שהגיעו מאופקים עם חברים של הכלה, המתוק בפינו מעורר את החושים וכולם מאחלים לזוג הצעיר חיים מתוקים.
חברי החתן והמשפחה הקרובה מוזמנים לשישי שבת, שם מחכים להם מטעמים, מאכלים וסעודה, אבל אנחנו ממהרים – דרך ארוכה לפנינו.
דרך ארוכה שנותנת זמן לעכל, לבשר לחברות שהבן שלי התחתן זה עתה, בחתונה צנועה ומיוחדת, בליבה של ירושלים העתיקה, בשמחה גדולה.
תמונות מהחתונה נשלחות מהנייד, (אין צורך להמתין חודשים לתמונות הצלם) וכולם חווים איתי את הרגע.
אני מתקשה להאמין לחוויה שעברתי היום, זה נראה כמו חלום, ואז אני נזכרת שלפני שנים כשרענן היה צעיר יותר, הוא אמר לי: “החתונה שלי תיערך בירושלים, בעיר העתיקה, חתונה של כ- 50 איש, רק אנשים שבאים להיות איתי בחופה, שיקשיבו לברכות ויאמרו אמן…”
חג פסח כשר ושמח!
הכותבת: איילת צמח, אימא ל- 3 בנים, גננת, תושבת אילת (ובית שמש לשעבר)
- 0share
- שתפו בפייסבוק
- צייצו בטוויטר
כתבה מרסקת כמו ספר מתח מזל טוב למתי ואילת שיראו נחת אמן ????