“עוד נדע ימים טובים מאלה”

מאת: יוכבד (יוכי) שמואל קדוש

ידעתי לא מעט מלחמות, מבצעים, קשיים ומכאובים בימי חיי ותמיד היו לי הכוחות להתמודדות לקום כמו לביאה על רגליי אך – הפעם כמו בכל העולם, נלחמים עם הלא נודע.

עם הכל התמודדנו ולבידוד לעולם לא נכנסנו.

קורונה ארורה תפסת אותי כשאני שייכת “לקבוצת סיכון” ללא יכולת לחבק, לנשק, ולהסניף את ריח נכדיי היקרים והאהובים.

את הגעגועים העזים למשפחתי, חברותיי ושכניי היקרים אני מפיגה במסרונים, סרטי וידאו בהם מחליפים חוויות, קצת צחוקים, מקבלים קצת כוחות, למרות הדמעות שחונקות.

בזמן ההסגר אני בעיקר מתפללת, מדליקה נר לכל הצדיקים ומתחננת שישמור על עם ישראל, משפחתי ובכלל, ויביא לנו במהירה את המזור והגאולה כי הובטח לנו להיות עם סגולה..

בברכת חג שמח עד כמה שניתן. נשמר מאוד לנפשותינו ונשאר בודדים, אך עם תקווה לימים טובים ויפים שעוד נכונו לנו.

הכותבת: יוכי, פנסיונרית של משרד החינוך, גננת. אימא ל- 3 ילדים מדהימים, חמות לשתי כלות מקסימות, וסבתוש לשמונה נכדים. מימים עמוסים ביומן בין ריצה להצגה, טיול, הרצאה ומפגש חברות לקפה, כיום יושבת בחוסר מעש ובעיקר מתגעגעת לשגרה שאינשאללה תבוא עלינו במהרה.