האם יש לנו בחירה
או:
מדוע לקבל את מה שיש עתה הוא תנאי הכרחי לשינוי הרצוי?
“בגלל שאני חווה את חיי בדיוק לפי האופן בו אני חושבת, מדברת ופועלת, יש לאלה משמעות קריטית בקביעת איכות חיי; אלא שכאמור, קיים פער הזמן. כך שלפי הבודהיזם, על מה שקורה כרגע, אין לי באמת שליטה – זו כבר מציאות שנזרעה בעבר והיא מבשילה כעת.”
לכאורה נראה בכותרת שהשאלה השנייה עונה על השאלה הראשונה, כאילו מרמזת שאין לנו בחירה ועלינו לקבל את מה שיש, אבל זה לא מדויק. יש לנו בחירה, ובה בעת, ממש כדאי שנלמד לאהוב את מה שיש.
כולנו מחפשים להיות מאושרים ולברוח מסבל. טבעי, נורמלי, לפעמים מתיש, לרוב מניע קדימה, לאיזשהו כיוון – לאו דווקא זה הנכון.
אנו נוטים לחשוב כי על מנת למצוא את אותו אושר מיוחל, עלינו למצוא את הסיבות לו (כמובן מחוצה אלינו) ולהימנע מכל רגע של כאב, אי נחת או חלילה סבל. שוב, טבעי, נורמלי, לכאורה מוכיח עצמו כעובד. האמנם?
הרעיון של לחפש סיבות לתופעות הוא רעיון מבורך; ברוב המקרים אנו מאמינים, ובצדק, כי לכל דבר יש סיבה וכי אם נממש את אותה סיבה נגשים את התוצאה הנובעת ממנה. אנו שולחים את ילדינו לבית הספר מתוך האמונה שהשכלה היא סיבה לחיים טובים יותר, אנו עובדים קשה כי אנו מאמינים כי עבודה קשה היא סיבה לפרנסה טובה יותר כמו גם לתועלות אחרות שעשויות לנבוע ממנה. רבים מאיתנו מקפידים על החופשה השנתית בחו”ל מתוך האמונה שחופשה תביא מזור לנפשנו העייפה. ואין כל רע בכל אלה, מצד עצמם, אך האמת היא שהשכלה היא לא תמיד סיבה לחיים טובים, יש אנשים שעובדים קשה מאוד ועדיין פרנסתם דחוקה או שאינם משיגים את התועלות הרצויות האחרות מעבודתם, ויש חופשות בחו”ל שעלולות להסתיים במקרה הטוב במפח נפש ולו רק בשל מזג אויר בלתי אפשרי או אפילו גרוע מכך. אז מה זה בעצם אומר לנו? האם הללו הם אכן סיבות לתוצאות הרצויות אם הן לעיתים פועלות כסיבות ולעיתים ממש להיפך? הרי במחקר מדעי, לו טען מדען כי X גורם ל Y לפעמים כן ולפעמים לא – היינו מבטלים אותו ברגע. ובכל זאת, אנו חיים את חיינו לפי אותן יחסי סיבה – תוצאה שגויים בכל רגע נתון כמעט, עיוורים לעובדה שהחוקיות הזו פשוט אינה עובדת.
אז האם אין סיבות לתוצאות? האם הכל מקרי? ודאי שלא.
האם אני טוענת שאין משמעות לבחירות שאני עושה, לפעולות בהן אני נוקטת? חלילה וחס, יש להם משמעות קריטית, כל מחשבה, דיבור ומעשה שלי לחלוטין מהווים סיבות למציאות חיי – פשוט לא באופן בו אני חושבת שהם עושים זאת.
אני מזמינה אתכם לשחרר לכמה דקות את התפיסות שיש לנו אודות האופן בו העולם פועל, רק לקריאת השורות הבאות, ואחר כך נוכל להיאחז בהן חזרה – כפי שתמיד עשינו.
במאמרים הקודמים העלינו מעט את רעיון ה’ריקות’ שהוא רעיון מרכזי בבודהיזם – כמו גם בתורות רוחניות אחרות, גם אם בשמות אחרים – המסביר כי העולם שאנו חווים ריק מלהיות בעל טבע כזה או אחר מצד עצמו, אלא הוא לחלוטין קשור באופן בו אני תופסת אותו.
ומה זה אומר? זה אומר שאני רואה את העולם כמות שאני ולא כמות שהוא.
כך למשל אם אני חווה את המנהל שלי כמתעמר בי, אין המשמעות שהוא כזה מצד עצמו; ייתכן וכלפי אחרים – גם אם רק אלה הקרובים אליו ביותר – הוא נעים ורך לב. ייתכן וישנם אחרים שחושבים שהוא אף נוהג בצדק כאשר הוא מתעמר בי. יחד עם זאת, אין הכחשה של העובדה שאני חווה אדם המתעמר בי בעולמי, ושהחוויה אינה נעימה. השאלה היא מדוע דווקא אני חווה מנהל כזה בעולמי.
ולא, הרוב לא קובע; גם אם כל יושבי המשרד חושבים דברים דומים אודות אותו מנהל, זה אינו הופך אותו לכזה או אחר מצד עצמו. צריך אותנו שנשליך בעולמנו מנהל המתעמר בנו.
אז מהו אם כן שגורם לי לחוות מנהל המתעמר בי? מזל רע? טעות בשיקול הדעת בבחירת מקום העבודה? מקריות?
קארמה.
נראה לי לעיתים כי אין הרבה מונחים שזכו לפרשנות מסולפת כמו המונח המהותי כל כך בהבניית עולמנו. לא, קארמה אין משמעה מזל, גורל או כל מונח אחר המניח את האחריות לגורם עלום שאין לי כל שליטה עליו.
משמעות המילה קארמה היא – מעשה. והמשמעות העמוקה שלה היא : את אשר זרעת – תקצור.
במאמרים הבאים ניכנס אולי קצת יותר לעומק לגבי האופן בו קארמה הפועלת, אלא שלשם דיון קצר זה, המשמעות היא שאם אני חווה אירועים, אנשים, חוויות בחיי בהתאם לאופן בו אני חשבתי, דיברתי ופעלתי בעבר – בעיקר כלפי הזולת.
כלומר, התוצאה חייבת להיות דומה במהותה לסיבה. אם זרעתי זרע של עץ אלון, לא יצמח דקל. נקודה.
והאדם? האדם הוא עץ השדה. זורע טוב, יקצור טוב ולהפך.
אלא מה?
חולף זמן, לרוב הרבה מאוד זמן, בין הרגע בו אני זורעת ועד לרגע בו אני קוצרת בצורה של חוויה המופיעה בחיי; ופער הזמן הזה – שיכול לפי הבודהיזם לארוך אף מעבר למהלך חיים אחד הוא הטרגדיה שלנו, לפי ארייה נגארג’ונה, פילוסוף הודי ענק שחי לפני מאות שנים.
בכדי להמחיש, נאמר שאני בוחרת שלא לשלם מיסים עבור שיעורים פרטיים שאני מלמדת; לכאורה, מצב חשבוני בבנק משתפר בשל העובדה שאיני מפרישה מהכנסותיי. ניתן יהיה להסיק כי אם אני מעלימה מיסים, יש לי יותר כסף; ובמילים אחרות, העלמת מיסים היא הסיבה ליותר כסף.
אלא שאנו אומרים שלא ייתכן שכך היא. סיבה חייבת להיות דומה באופייה לתוצאה, כך שאם אני לוקחת דבר שלא שייך לי (גם על פי חוק), כלומר גורמת למחסור בצד השני, התוצאה חייבת להיות שאני אחווה מחסור, שיילקח ממני, שרכושי ייפגע. זו בדיוק אותה האנרגיה העוברת טרנסמוטציה כלשהיא.
אלא מה? שוב פער הזמן.
אני טועה לבלבל בין סמיכות לסיבתיות, ולחשוב כי העובדה שיש לי אולי יותר כסף בבנק כרגע נובעת מהעובדה המצערת שבחרתי שלא לשלם מיסים. כאשר למעשה, אם יש לי יותר כסף בבנק, זה יכול להגיע רק מסיבה דומה באופייה, כלומר שאני נתתי בעבר לאחרים, וזה מבשיל לי כעת. בעוד שבעצם אי תשלום המיסים גזרתי על עצמי מחסור בעתיד.
ואיך כל זה קשור לנושא המאמר הנוכחי?
בגלל שאני חווה את חיי בדיוק לפי האופן בו אני חושבת, מדברת ופועלת, יש לאלה משמעות קריטית בקביעת איכות חיי; אלא שכאמור, קיים פער הזמן. כך שלפי הבודהיזם, על מה שקורה כרגע, אין לי באמת שליטה – זו כבר מציאות שנזרעה בעבר והיא מבשילה כעת.
יש לי בחירה לגבי האופן בו אני מגיבה למציאות זו, ותגובה זו היא בעצם הזרעים למציאות העתידית שלי. והעתיד, אתם יודעים, יכול להיות לא כל כך רחוק, תלוי באופן בו אני מבינה את המנגנון של קארמה וריקות ומשתמשת בו.
וכמה מילים לגבי התגובה בה אני בוחרת, גם עליה נרחיב בעתיד:
ראשית, ודאי שלא ארצה למחזר חוויות בחיי שאיני רוצה לפגוש שוב; להגיב באופן דומה, כלומר להחזיר כעס בכעס למשל, הוא רעיון טיפשי, גם כאשר אני אולי “צודקת”.
שנית, באנגלית זה נשמע טוב יותר – “What you resist, persists”; מה שאתה מתנגד לו, נשאר. האנרגיה של מלחמה במה שיש, אינה מעלימה אותו אלא להיפך, מקבעת אותו.
ולבסוף, אחת התכונות של קארמה היא נטייה; בכל פעם בה אני נוהגת באופן מסוים, אני מחזקת את נטייתי לפעול באופן דומה, ומקטינה את סיכויי לפעול באופן שונה.
בכל אלה נדון לעומק יותר במאמרים הבאים, מאחר ואילו, כמו גם רעיונות אחרים הנובעים מהם, הם קריטיים לקביעת רמת האושר שלנו ואיכות חיינו בכלל.
לא פשוט, הרעיון של 100% אחריות על עולמי, אבל אתם יודעים מה איינשטיין אמר:
“אי שפיות היא לעשות את אותו הדבר, פעם אחר פעם, ולצפות לתוצאה שונה”.
בואו ננסה משהו אחר.
בברכת אהבה למה שיש, יחד עם לקיחת בחירות חכמות,
דנית
- 35שיתופים
- שתפו בפייסבוק
- צייצו בטוויטר