גן עדן בדליאן – טורקיה
מאת: אורלי לוק
אורלי לוק:
“הגעתי לנקודות תצפית, לאגמים, נחלים ומעיינות הפזורים באזור כאילו אלוהים בכבודו ובעצמו יצא עכשיו מהמקלחת וכל טיפת מים שנשרה ממנו הפכה למקור מים.
ביקרתי במסעדות מקומיות משובחות לאורך הנהר ובתוככי העיר, וגם כאלה שמסתתרות להן במטע רימונים או ביער עצי אמבר ריחני – כאלה שאי אפשר להגיע אליהם אם לא מכירים..”
~~~
“אני מחכה לכן בדליאן עם תכנית יפה שהשקעתי בה אהבה. עם נשים מעניינות שנבקר ונכיר לאורך המסע, עם חברים – נותני שירות מכל הלב והנשמה, כי חשוב להם שגם אתן/ם תתאהבו..”
אורלי לוק, תושבת שריגים לשעבר, מתגוררת בשנים האחרונות בדליאן – עיירת חוף בדרום מערב טורקיה. לוק עורכת טיולי בוטיק ייעודים עבור נשים שרוצות ליהנות מחוויה מסוג אחר, לפגוש נשים מקומיות מעוררות השראה ובעיקר לגרום להן ליהנות מנופים מרהיבים, אוכל טוב ורוגע.
דליאן היא עיירה קטנה במרחק של כ- 40 דקות נסיעה משדה התעופה דלמאן Dalaman שבדרום מערב טורקיה. עיירת תיירות מקסימה השוכנת לאורך נהר הדליאן הזורם עד לחוף הצבים המפורסם ולמרגלות צוק נישא. העיירה ממוקמת בלב מישור פורה וירוק.
הגעתי לראשונה לדליאן לפני חמש שנים. רכובה על אופנוע, בעיצומו של מסע ‘אירופה אוריינט ראלי’ בו אני שותפה בשנים האחרונות. אני לא יודעת מה זה היה בדיוק אבל כבר בירידות מההרים הסובבים את מולא, הקסדה שלי החלה להתמלא במחשבות טובות. ריחפתי על ענן מתכת כשלמטה מתחתי נפרש הים האגאי במלוא הדרו. רצועות טורקיז מנצנצות מבליחות בין ההרים. מסתתרות ונגלות כמו מעשה קסמים. הקסם הזה ליווה אותי גם כשהותרתי את ההרים מאחוריי כמו גלימת מחטי אורן ואז, נפרש מולי שטיח ירוק מנוקד בפרחים צהובים וכחולים וריח כזה של פעם החל לחלחל אל תוך הקסדה שלי, ריח של אש בוערת, תפוזים, לחם ופלפלים חריפים שמתייבשים בשמש. חזרתי בזמן למקום שהרגיש מוכר. לילדות שלי. תרנגולים צבעוניים התרוצצו בחצרות הבתים, חתולים מתפנקים על גג רעפים בשמש, גינות קטנות עם עצי שסק לימונים ומלא עשבים שוטים ושמחים, סבתות של פעם עם מטפחות ראש מכינות לחמים בטאבון, נושאות עצים למדורה בחצר, גברים משחקים שש-בש על שולחן קטן מתחת לעץ מישמש, ילדים חופשיים רוכבים על אופניים פשוטים, בלי חולצה ובלי קסדה, עיזים וכבשים ונחלים קטנים שזורמים להם בחופשיות בין עצי היער הירוק. הכל פשוט, חי ונפלא!
הכביש הלך והתפתל לו בין כפרים קטנים ומטעי זיתים ורימונים. שקעתי בזיכרונות מתוקים ובכלל לא שמתי לב שהגעתי לדליאן. ירדתי מהאופנוע, הורדתי את הקסדה הבטתי סביב ופשוט התאהבתי.
חלף זמן מהרגע בו התאהבתי במקום ועד שעברתי להתגורר בו (אני גרה שם כמה חודשים בשנה). במהלך השנים אירחתי בקיץ חברים טובים ובני משפחה (גם החברים של ילדיי התארחו, ממש חגיגה). כי כל אחד מוצא את מקומו במקום הזה. קסם. כבר אמרתי?!
אז את כל הטיולים שכל תייר חייב לעשות כבר עשיתי כמה פעמים ולמדתי מי מחברות הנסיעות עושה את זה הכי מדויק, הכרתי אנשים מקסימים ורכשתי לי חברים מעניינים מכל העולם. ביקרתי בכל השווקים באזור, למדתי כמה דברים על גבינות, תבלינים, דבש וסוגי הלחם השונים ואיך בדיוק עושים אותם (למי שמכיר אותי ודואג אני רוצה להרגיע שנשארתי עצלנית כמו שהייתי ולא אפיתי אפילו לחם אחד.. )
הצטרפתי לחבורת מטיילים שנפגשת בחורף בכל יום שלישי וכך, גם הכרתי מסלולי הליכה חדשים, הגעתי לנקודות תצפית, לאגמים, נחלים ומעיינות הפזורים באזור כאילו אלוהים בכבודו ובעצמו יצא עכשיו מהמקלחת וכל טיפת מים שנשרה ממנו הפכה למקור מים.
ביקרתי במסעדות מקומיות משובחות לאורך הנהר ובתוככי העיר, וגם כאלה שמסתתרות להן במטע רימונים או ביער עצי אמבר ריחני – כאלה שאי אפשר להגיע אליהם אם לא מכירים..
יצרתי קשר עם בעלים של כמה מלונות בוטיק, ויש לי חברות אנגליות שמשכירות פה את הווילות היפות שלהן.
בקיצור, כל מה שמתחשק לי עכשיו זה להעביר את כל היופי הזה, את השמחה, האוכל, הטיולים, הטבע המטורף והקסם במלואו – אליכן נשים יקרות.
ישבתי ורקמתי עבורכן צעיף משי רך ומפנק שיש בו טיולים להרים, שייט בין איים ביאכטה פרטית, ביקור בשווקים, שייט לחוף הים הכי יפה בעולם, ארוחות טובות, מעיינות מים חמים, חברות חדשות, ריקודים, יין ועוד הפתעות וחוויות שימלאו אותנו בשמחה והודיה על העולם היפה בו אנו חיים ועל היותנו נשים (ובאמת ברוך שלא עשני גבר)
אז, אני מחכה לכן פה עם תכנית יפה שהשקעתי בה אהבה. עם נשים מעניינות שנבקר ונכיר לאורך המסע, ועם חברים – נותני שירות מכל הלב והנשמה, כי חשוב להם שגם אתן תתאהבו.
ועכשיו תשמעו סיפור:
לפני כשלושים שנה הגיעה לאיטסוזו ביץ (חוף הים שתבקרו בו כמובן) אישה שוויצרית הידועה בשם ‘קפטן ג’ון’. כאשת ים וותיקה ונועזת זיהתה שסערה מתקרבת, עגנה את ספינתה באחד המפרצים וירדה אל החוף בסירה. היה חשוך מאוד והיא הייתה לבד. לאחר שהלכה לאורכו ולרוחבו של החוף הבינה שהיא נמצאת על אי בודד כאשר מצד אחד מימיו המלוחים של הים האגאי ומהעבר השני מי נהר מתוקים. היא הבינה שתצטרך לבלות את הלילה לבד על האי ולא עשתה מזה עניין גדול אבל, באמצע הלילה היא התעוררה בבהלה. ממש לידה התנועע גוף ענק. היא קפאה במקומה חושבת כיצד לפעול. לאחר כמה רגעים שוב חשה תזוזה על החול ממש לידה. היא קפצה ממקומה מוכנה להסתער על כל מי שיתקוף אותה. לנגד עיניה, באור הירח הרך נח לו צב ים ענק. היא הבחינה מיד שהצב פצוע ומתקשה לזוז. קפטן ג’ון ישבה לצדו של הצב כל הלילה, מלטפת את ראשו ותוהה איך ולמה היקום הביא אותה לאי הזה ומדוע נקלעה למצב מוזר זה בו נקשרה נפשה ליצור שמעולם לא ראתה. בבוקר התעוררה וגילתה שהצב מוטל לצידה ללא רוח חיים. רגע זה נחרט בחייה כרגע מכונן בו החליטה להקדיש חייה לשמירה על צבי הים החיים ומתרבים באזור זה.
קפטיין ג’ון בנתה לעצמה בקתת עץ על החוף ועברה להתגורר בה. בתחילה המקומיים חשדו בה שהיא מטורפת, היו שסברו שהיא מרגלת יוונית. אולם, עם הזמן למדו להכיר אותה ובשלב מסוים נרתמו לעזרתה במשימתה להצלת צבי הים. אחרי מאבקים משותפים בהנהגתה הצליחה קפטיין ג’ון לעכב עבודות בנייה של בתי מלון יוקרתיים שהיו אמורים להתחיל על החוף. היא חסמה בגופה טרקטורים שהגיעו לתחילת העבודות לאחר שנים של מאבקים באיילי הון ונדל”ן, קפטן ג’ון ניצחה והאזור הוכרז כשמורת טבע ולכן, אין בנייה לגובה או ספינות מרוץ או מוסיקה בווליום גבוה או כל דבר שיש בו מן הפגיעה בטבע המהפנט. אגב, בצדו המזרחי של החוף, מקום בו עדיין קיימת הבקתה המיתולוגית של קפטן ג’ון, הוקם בית החולים לצבי ים המטפל ומשקם את הצבים שנפגעו ממנוע ספינות.
פגשתי לראשונה את קפטיין ג’ון בשוק הכריסמס המקומי (שהתקיים למרבה האבסורד למרגלות המסגד) התרגשתי מאוד כי שמעתי עליה מלא סיפורים והיה לי חשוב לתת לה חיבוק ולומר לה כמה אני מעריצה את מעשיה. כששמעה שאני מישראל היא הזמינה אותי לשבת לצידה בדוכן הספרים בו נשים מכל העולם מכרו את ספריה. וככה, ישבתי לצידה שעה ארוכה, בוהה בעיניה הבורקות, צוללת לתוך הכחול העמוק הזה ואל סיפורה של האישה האמיצה הזאת שבגיל שישים המציאה את עצמה מחדש, נטשה את כל עברה והקדישה את חייה למטרה שנראתה לה ראויה. היא סיפרה לי את הסיפור בתשוקה גדולה ובהתלהבות של ילדה, כאילו כל מה שהיא מספרת לי קרה אתמול. גמעתי את המילים שיצאו מפיה כמו יין חם מתובל בתבלינים אקזוטיים.
בקיצור, מה שהכי מתאים הוא שתבואו ותשבו בביתי עם כוס יין חם (את זה אני יודעת להכין די טוב) מול האישה המדהימה הזו וביחד נשמע את הסיפור שלה. היא האישה הכי מעוררת ההשראה שפגשתי בשנים האחרונות! וחוץ מקפטיין ג’ון, שללא ידיעתה סימנה כנראה את הדרך לנשים אחרות כאן, אני רוצה שתכירו עוד נשים נוספות מעניינות, שהפכו להיות חברות שלי, יש להן סיפור חיים מרתק ואחר, ואמיץ משהו, שהחוט המקשר בין כולן הוא שהן החליטו לצאת מאזור הנוחות שלהן ועשו שינוי משמעותי בחייהן. לקחו סיכון והעזו. ומי שתצטרף אליי תבין…
אז נכון, יש מלא יעדים לטייל בהם בעולם. אבל עם יד על הלב (והשנייה על הקסדה) אני יכולה להגיד לכם שאחרי מסעות וטיולים ברחבי העולם עצרתי כאן “לחניית ביניים” וגיליתי שאין צורך להרחיק עד חופי תאילנד וגואה. גן העדן הוא כאן. במרחק שעה ועשרים טיסה מישראל!”
שבת שלום ומבורך!
מוזמנים לצפות בגלריית התמונות המרהיבות – קרדיט תמונות: אורלי לוק.
~~~
לטיולי משפחות בדליאן וטיולי נשים ייעודיים ומרתקים מוזמנים
להתקשר – 052-8213327
- 188שיתופים
- שתפו בפייסבוק
- צייצו בטוויטר