רעיון לפרשת מקץ

מאת: מיכל קוברסקי לנגר

ואנחנו שוב עם חלומות, אם בפרשה הקודמת יוסף הוא בעל החלומות בפרשה שלנו פרעה מקבל את התואר הזה.

ועל מה חולם פרעה? פרעה חולם שני חלומות:

האחד על פרות והשני על שיבולים. קצת על עולם החי וקצת על עולם הצומח.

הפרות הרזות בולעות את שבע הפרות השמנות, והשיבולים השדופות בולעות את שבע השיבולים השמנות. חלומות מוזרים, אכן, אף אחד לא מצליח להגיד לפרעה את פשר חלומותיו.

ואז, כאילו במקרה פרעה שומע על יוסף שמצוי בכלא במצרים, הוא שומע שיש לו לעבד העברי הזה כשרון לפתור חלומות.

פרעה מוציא אותו מהכלא ויוסף מפענח לו את החלומות בצורה שמניחה את דעתו של פרעה.

מתוך הכרה בכישרון המיוחד של יוסף, פרעה ממנה אותו לשליט על מצרים.

איזה מהפך! העבד נהיה סגן למלך! הוא יהודי יחיד במצרים והוא זה שממונה להיות סגנו של פרעה!!

אוסף דברים לא צפויים, אבל דברים לא קורים סתם. יש משמעות לכל דבר, הבעיה שלא תמיד מבינים את זה כשזה קורה, אבל לא כך אצל יוסף. יוסף מכונה על ידי חז”ל: “צפנת פענח”.

הוא יודע לפענח דברים מוצפנים – נסתרים. “יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע” ממש לא אמור על יוסף, הוא הבין היטב גם את הדברים הנסתרים. הוא הבין שלכל דבר יש משמעות ותכלית.

גם ביחס לעצמו עם החלומות שלו.

אחיו לא הבינו זאת ולכן, התנכלו לו והתנכרו אליו. אבל הוא ידע שיש להם משמעות. והיה מוכן לסבל שהיה לו כי הוא ידע את האמת.

זה מה שנתן לו את הכוח להמשיך בתקווה לקשר עם אחיו. הוא ידע שהאמת אתו. כך גם ביחס לחלומות של פרעה.

הוא הבין את הדברים הנסתרים. ובזכות זאת זכה בתפקיד כל כך מרשים!

כשיוסף מפענח לפרעה את החלומות הוא אומר לו “אשר האלוקים עושה הגיד לפרעה”.

גם לגוי הגמור הזה עובד האלילים הוא מסביר בלי לחשוש – מי מנהל את הכל!

ומה המשמעות של חלומותיו של פרעה?

יהיו שנות שפע ואחריהן שנות רעב והרעב יהיה כל כך חזק שכל השפע שהיה קודם – לא יורגש

יוסף בחכמתו מבין שהחלומות באו לעורר את פרעה לתכנון המדינה לשנים הבאות.

יש לך עכשיו שפע, זה נהדר. אבל תדע שזה לא לתמיד. יש אחר כך מחסור גדול.

אבל עם תכנון נכון-אפשר להתמודד עם הכל!

יוסף מבין, תהנה מהשפע אבל תיצפה אל הבאות מתוך ראיה אסטרטגית מפוקחת.

ואז – תהיה לך חגיגה כל השנים, גם בשנות הרעב כי תתכונן להן מראש! “איזהו חכם?” שואלים חז”ל במסכת אבות ומשיבים “הרואה את הנולד!” מי שצופה את מה שעתיד להיות, יכול לכלכל את מעשיו בתבונה. זה מה שעשה יוסף. בשנות השפע הוא אגר מזון לשנות הרעב שתבואנה אחר כך, וכך הוא הציל את מצרים מהרעב שהיה בה.

ומה הקשר של כל זה לסיפור של האחים של יוסף מהפרשה הקודמת?!

 גם בארץ ישראל היה באותו זמן רעב. הבצורת הכתה בכולם.

יעקב שמע שיש אוכל במצרים והוא מחליט לשלוח את בניו להביא משם אוכל. אל מי הם יצטרכו לפנות בבקשתם לאוכל? כמובן ליוסף. עברו כמעט 14 שנה מהפעם האחרונה שהם ראו אותו ואין להם מושג מה אתו. בוודאי שקשה להכיר אותו כשהוא לבוש בבגדי שליט מיצרי, ואכן כשהם פוגשים אותו הם לא מזהים אותו.

המתח העולה…

סיומו בפרשה הבאה, סבלנות!!

ואיך אפשר לא להתייחס לחנוכה – במודיעין יושב לו מתתיהו עם חמשת בניו, משפחה מלוכדת עם גאווה יהודית. הם מנצחים בקרב של מעטים מול רבים, מול היוונים בעלי הנשק והעוצמה.

ומה היה סוד ניצחונם? לא כוחם הפיסי שהיה מועט אלא, אמונתם הגדולה ואחדותם.

כשמאמינים בצדקת הדרך ומלוכדים, אפשר לנצח גם במציאות מורכבת. דור אחרי מתתיהו עולים לשלטון שני אחים הורקנוס ואריסטובלוס.

הם מקבלים ממלכה גדולה, אבל הם מאבדים אותה. כיצד זה קורה?

הם היו מסוכסכים ביניהם. כל אחד רצה את הכבוד לעצמו, משחקי אגו מילאו תפקיד מרכזי בהתנהלותם. וכך הם הביאו לאובדן עצמאות יהודה.

חמישה אחים מלוכדים, ניצחו במלחמה בניגוד להיגיון ושני אחים מסוכסכים, הפסידו את הניצחון והעוצמה שהייתה במדינה.

אחדות! רק ביחד ננצח!

ביחד נמשיך ללכת בדרך אל האור!

בימים אלו, אנחנו חוגגים את ניצחונם ומזכירים לנו את עוצמת האמונה והאחדות בתקומתו של עם, בזכות ההירתמות המשותפת למימוש ייעודם הצליחו המכבים לחדש את עבודת בית המקדש.

זה הבסיס לחג החנוכה.

לפעמים צריך מישהו מבחוץ שיפתח לנו את העיניים להבין מה קורה סביבנו ואחר כך נמשיך בתובנות שלנו.

בעצם כמו הסביבון. מישהו מתחיל לסובב אותו ואז הוא ממשיך בעצמו, נופל וקם נופל וקם

גם כדי שהקב”ה יעזור לנו, אנחנו צריכים להתחיל עם צעד קטן שלנו ואחר כך דברים פשוט מסתובבים..

שנזכה ונבין את חלומותינו, שנגשים את חלומותינו, שנחיה באחדות שנסתובב נכון

והעיקר-שנזכה להרבה אור!

שפע אור פנימי וחיצוני, לשלהבות המפיצות אור וחום אנושי מסביבנו וביחד נמשיך ללכת אל האור, באהבה, נאמנות, אמונה ותקווה

שבת שלום, חנוכה שמח – מלא אורה ושמחה! 

הכותבת:

מיכל קוברסקי לנגר, אשת חינוך, מאמנת, מעבירה הרצאות וסדנאות בנושאי יהדות וצמיחה אישית.