יעל אברמן-טאובין, נשואה למוטי, אימא למעיין (8), בועז (6) והלל (2). תושבת מעלה החמישה כ- 6 שנים,  מזכירת הקיבוץ מזה 3 שנים, ועד לפני שבועיים שימשה בתפקיד – ראש מטה הבחירות של ניב ויזל.

בעבר ניהלה פרויקטים ציבוריים ‘בנס טכנולוגיות’ ותכניות ניהול בג׳וינט ישראל. הייתה שותפה בהקמה של יוזמות שונות בארץ ובמטה יהודה. שותפה בפרויקט נבחרת לקידום נשים בפוליטיקה.

מה משמעות תפקיד מזכירת קיבוץ כמו מעלה החמישה?

“אחראית על ההיבטים המוניציפליים והאגודה השיתופית. על אף שהקיבוץ מופרט עדיין יש תלות כלכלית כמו: תשלומי פנסיה, מנגנוני ערבות הדדית ואגודה שיתופית דומיננטית. אחריות על מערכת חינוך גדולה 6 גני ילדים, ו- 4 צהרונים, קניונית, בית סיעודי, תרבות, רווחה ותשתיות, תחומים אותם אני מנהלת.”

לשאלה האם מזכיר יישוב הוא לא תפקיד גברי בדר”כ: “נבחרתי לתפקיד והתחלתי אותו בחודש השביעי להריון של בתי הקטנה, אכן כך, יש דימוי “רגיל” של מזכיר קיבוץ אבל גם זה משתנה לאט לאט. אני חושבת ששיניתי את הדרך בה רואים את התפקיד בקיבוץ. אני מודה לתושבי מעלה החמישה על האמון שנתנו בי. אסיים את תפקידי בקדנציה הנוכחית ואמשיך הלאה.”

בחצי שנה האחרונה ניהלת את מטה הבחירות של ניב ויזל – תפקיד קשוח (נוסף) לכל הדעות, איך הגעת אליו?

“מלכתחילה הייתי מעורבת במעגל הקרוב של היועצים דרך פורום שיתופי לאחר שהתפוצצה פרשת מטה יהודה ונוצר בלגן גדול. לאחריו, הוקם בחודש יולי האחרון, צוות יועצים שלקחתי בו חלק. ניב ושני אנשים נוספים ביקשו שאנהל את המטה כי הוא לא התנהל לשביעות רצונם. לאחר כמה ימי התלבטות אישיים בנושא משפחה ועבודה על כל המורכבות, הסכמתי והלכתי על זה.

בגדול ובדיעבד, אני יכולה לומר שהתפקיד היה מעניין וכייפי. בעיקר, כאשר מצליחים לקחת אנשים שעובדים לחוד וגורמים להם לעבוד יחד. לצד מורכבות, לחץ של זמן וקבלת החלטות. הרבה פעמים מקבלים החלטות עם ייפוי כוח אינטנסיבי, כאשר כולם לחוצים ומתוחים וישנה תחושה שהכל קריטי  למרות שלא הכל קריטי. לאזן בין דברים שונים ולסנכרן בין התקשורת לרמת השטח.

בסופו נוצרה קואליציה יפה וגם זה דרש עבודה רבה של תיאום וסנכרון. גם לאחר שהקמנו קואליציה התחבטנו בשאלות רבות, לא מעט נוצרו מצבים שנאלצנו ללכת בין הטיפות כתהליך מרתק. ניב נתן לי מרחב עשייה ועבודה מאפשרת לצד אחריות גדולה. עד החודש האחרון כאשר הצטרפו כל השותפים כבר היה אפשר לעבוד כצוות עבודה מלא והייתי צריכה לנצח על מערך גדול של 57 ישובים.

הדבר המשמעותי ביותר היה לעשות דברים גדולים באפס זמן, מה ששיפר את יכולות הניהול שלי, הכל התנהל בעוצמות גבוהות ואני מרגישה שהצלחתי. נעשו טעויות בדרך אבל במבחן התוצאה – הצלחנו.

אני שמחה על העובדה שניהלנו קמפיין נקי ודרך נקיה, קמפיין שדיבר רק עלינו מבלי להתעסק במועמדים האחרים.”

ישנן נשים שלא מייחסות חשיבות למגדר אלא ליכולות שלהן – מי את בהקשר זה?

“אחד הדברים שמגדירים ומניעים אותי עצם היותי אישה ופמיניסטית. אחד המניעים הוא החסמים שהחברה יצרה. בכדי שאישה תצליח היא צריכה להיות הרבה יותר מוכשרת ברמה העקרונית. נשים צריכות להיות מאוד מודעות ליכולות שלהן ולקבל חינוך מאוד ייחודי. במקרה שלי קיבלתי חינוך מאוד פמיניסטי מאבא שלי שנחשב לפמיניסט גדול, הוא נהג להגיד לי “את יכולה הכל ותצליחי בהכל”. אז קיבלתי חינוך והתעסקתי במשך השנים בהעצמה נשית כמנחה של מפגשים עם נשים לא כהתעסקות מרכזית ואגב, את הפעילות במועצה התחלתי כך. זה הבסיס שלי ובתוך זה נשים יכולות לנהל איך שהן רוצות. הסגנון והסמכות שלי בניהול לא מגיעים מעמדת כוח אני אוהבת אנשים ושיתופים. ובעיקר אני אוהבת אנשים שלא צריך לנהל ברמת המיקרו אלא, במתן אוטונומיה מבלי לעקוב אחרי כל פרט.”