לפני שנפרט על תחומי האחריות וההישגים של המשרד נשאל כהן כיצד הוא חווה את התהליכים שבית שמש עוברת בעשור האחרון?

“לתפיסתי, אחת הבעיות הגדולות שהעיר חווה היא שהאוכלוסיות המגוונות בעיר לא מכירות האחת את השנייה וקיימים חסמים מהותיים שפוגעים ביכולת לחיות יחד באמת. זאת, מעבר לעובדה שהיא עיר מאתגרת לכשעצמה והצמיחה בה מתרחשת באחוזים גבוהים מאוד עם קושי לספק תשתיות ראויות.  . בימים אלו יחל פרויקט משותף למשרד לשוויון חברתי, הרשות המקומית והחברה למתנסים  – ‘לחיות יחד’ שהוקם מתוך צורך לחבר בין אוכלוסיות. עליזה בלוך, ראש העיר שלנו,  מובילה שינוי בשיח תוך יצירת תקווה וראייה לעתיד, האווירה בעיר השתנתה לטובה ואני בטוח שמגמות אלו תימשכנה.”

מה בית שמש בעבורך?

“בית ! קשה לי עם השינויים הדמוגרפיים המואצים והיה זמן לפני כעשר שנים שרציתי לעזוב את העיר אולם, רינת רעייתי שתחיה לא הסכימה ונשארנו לגור פה. בעיניי בית שמש עיר עם פוטנציאל קהילתי – חברתי – כלכלי הגבוה בישראל  וצריך לעשות הכל בכדי לממש אותו .”

ספר על אחריות המשרד לשוויון חברתי וההישגים

“אזרחים ותיקים – המשרד מטפל באזרחים ותיקים עצמאיים במגוון תחומים ובין היתר מתעסק עם שילובם בתעסוקה, הגברת אפשרויות הפנאי והתרבות כולל טיולים, סיורים והרצאות, מיצוי זכויותיהם מול משרדי הממשלה השונים ועוד. בתחום הדיור למשל, הרחבנו פרויקט שנקרא  ‘כאן גרים’– פרויקט שמתקיים עם אזרחים ותיקים בודדים, אנו מצמידים להם סטודנטים שגרים איתם, שני הצדדים מרוויחים הסטודנט מקבל מלגה ומקום לינה בסכום סמלי  עבור השכירות והאזרח הוותיק מקבל חברה וקשר בין דורי. פרויקטים נוספים  עוסקים בקשר בין דורי בין היתר על ידי  סטודנטים, בנות שירות ועוד.

צעירים – הקמנו 110 מרכזי צעירים ברחבי הארץ, במסגרת זאת נחתם חוזה  מול הרשות במטרה להגביר  מעורבות חברתית, לסייע לחיילים משוחררים ושירות לאומי, הכוונה להשכלה גבוהה והכוונה בכלל. כשנכנסנו לתפקיד היו 40 מרכזים פעילים וכיום יש 110 מרכזים ברחבי הארץ מתוכם 36 מרכזים ביישובים הערבים. בבית שמש החל לפעול הפרויקט במתנ”ס, המשרד לשוויון חברתי מממן 90% מהפעילות והעירייה 10%.

הרמנו כפרי סטודנטים ברחבי הארץ ביחד עם מספר עמותות שמפעילות אותם ביניהם התאחדות הסטודנטים, איילים, בני עקיבא, קדמא ועוד.

בשיתוף עם המל”ג (מועצה להשכלה גבוהה) אנו בוחנים את הקשר בין השכלה גבוהה לתעסוקה, כחלק ממקצועות שסטודנטים לומדים ולא באמת מבינים את המשמעות הפרקטית, חיבור זה מונע תסכול לאחר מכן ומגביר את הפריון במשק לטווח הארוך.

‘קהילות משימתיות’ הוא פרויקט נוסף, הוקמו 60 קהילות חדשות כמו: גרעינים, תורניים וגרעינים בקיבוצים, אנחנו נותנים תמיכה כלכלית וליווי מקצועי. בכל הפרויקטים אנחנו פועלים להגברת מעורבות חברתית כולל מימון גבוה לרשויות המקומיות לקיום פעילויות מגוונות עם הצעירים.

פיתוח החברה הערבית – בדצמבר 2015 העברנו תכנית חומש בעלות הנאמדת בכ- 15 מיליארד ₪ עבור מנהל פיתוח כלכלי-חברתי בחברה הערבית יחד עם כל משרדי הממשלה המעורבים. תכנית היסטורית בכל קנה מידה ולשם השוואה התכנית הקודמת עלותה הייתה 2 מיליארד ₪.

ישראל דיגיטלית – הינו פרויקט רחב היקף, מטרתו לצמצם פערים חברתיים ומתן שירותים דיגיטליים  לכולם כמו: רפואה מרחוק באמצעים דיגיטליים בין בתי חולים עובר דרך חינוך, כלכלה, ערים חכמות פיקוח דיגיטלי ועוד. לפני חמש שנים  הושקעו בפרויקט זה 10 מלש”ח וכיום כחצי מיליארד ₪.

קהילות ערב איראן – הוא פרויקט מרהיב שהמשרד החל, בכל שנה ב- 30 בנובמבר אנחנו מקיימים אירוע אשר מספר את סיפור היהודי השלם ומגיעים אליו אלפי אזרחים ותיקים מכל רחבי הארץ. לקחנו על עצמנו לספר את הסיפור השלם של עם ישראל, זאת מדיניות נחרצת של השרה גילה גמליאל ופעלנו רבות בנושא ובין היתר הוצאנו לפועל את פרויקט ‘רואים את הקולות’ – פרויקט שנבנתה עבורו אפליקציה בו 450 תיעודיים מקצועיים של יוצאי ערב איראן, במסגרתו 40 אלף איש מתעדים את הסבים שלהם. פרויקט שזכה בפרס רוה”מ לחוקרים אקדמאיים. 

הרשות לקידום מעמד האישה – הוא חלק בלתי נפרד מהמשרד לשוויון חברתי, מנכ”לית הרשות אווה מדזיבוז’ עושה עבודה טובה מאוד בכל נושא שוויון מגדרי בתחומים רחבי היקף. בתחילת השבוע התקבל מכתב מפרופ’ דניאל הרשקוביץ – נציב שירות המדינה המציין לשבח את הישגי המשרד בתחום השוויון מגדרי. “בימים אלו פורסמו ועובדו תוצאות מדד השוויון המגדרי לשנת 2017-2018 דורג המשרד בעשירייה הראשונה בדירוג כלל המשרדים הממשלתיים המקדמים שוויון מגדרי באופנים והיבטים רבים. תוצאות אלו הן הפירות המעידים על מחויבות כנה ואמתית מצד הנהלת המשרד ומצדך כעומד בראשו. עלו והצליחו”. כך נכתב.

לאחר הסקירה המורחבת נדמה כי תחומי האחריות של המשרד הורחבו באופן משמעותי ומסייעים לאזרחי המדינה בתחומים מגוונים.

התפתחות המשרד תקציבית כפי שציינו קודם משנת 2015-2019  עומד על ב- 373% – הישג מרשים בכל קנה מידה.

כמנכ”ל משרד ממשלתי מה משמעות של בחירות חוזרות?

“בשונה ממש שחושבים אין שיתוק מוחלט! אין דבר שרוצים לעשות בשירות הציבורי והוא לא אפשרי, נכון הוא שבימי טרום בחירות המערכות עובדות לאט יותר. אנחנו עובדים רגיל מלבד מגבלות של פרויקטים חדשים והעבודה מתנהלת בלי לחץ.

בשונה מאחרים אני לא רואה בבחירות חוזרות צרה צרורה לתפיסתי, אפילו נחסך כסף ב- 2019 אין הסכמים קואליציוניים ולכשיהיו זה יקרה ב- 2020. אמנם מבאס להמתין תקופה נוספת אבל בראיה רחבה יותר אני מעדיף שתקום ממשלה יציבה ארוכת טווח ושיהיו בחירות חוזרות מאשר ממשלה של 61 שיהיה קשה מאוד לתפקד אתה, חשוב שתקום ממשלה יציבה.”