קריאת כיוון לקראת השנה השלישית

מאת: יהונתן שורק

אתמול, ה-29 באוקטובר, מלאו שנתיים לכהונתה של רה”ע עליזה בלוך. מאז ועד היום משהו השתנה בעיר, אבל הוא לא עומד במסגרת הבטחותיה של בלוך. השינוי אולי חיובי, אבל סיפור הצלחה אין כאן

אני זוכר את הימים שקדמו לבחירות שהכתירו את עליזה בלוך לראשות העיר. בני המגזר הכללי תושבי בית שמש רצו ובצדק (אולי בפעם האחרונה?)  מישהי ‘משלהם’ שתחולל שינוי. אשת מעש עם קבלות, מועמדת שהדגישה את הטוב והמשותף, כזו שהתעקשה ואף הצליחה לעבור תחת הרדאר של כל המגזרים והחוגים המרכיבים את הזהות ההטרוגנית בבית שמש.

גם הצד החרדי בעיר לא היה אחיד. הרשתות החברתיות במגזר החרדי היו מליאות אמוציות ורגשות שגאו. המון מאוכזבים היו למשה אבוטבול, אומר בכנות גם אני הייתי בתוכם. אנשים שהסביבה חשובה להם חשו בחוסר רצון לפיתוח הסביבה, התעלמות מצרכים שוטפים כאילו מרוץ הבניה והאכלוס קידש את כל האמצעים – גם כאלו שפגעו בתושבים. למיטב זכרוני, דובר על כשלושת אלפי חרדים הצביעו לבלוך.

עליזה בלוך דיברה אליי, ולאנשים שכמותי. אנשים שבסך הכל רוצים לשפר את איכות חייהם, רוצים לחיות בסביבה מטופחת ומכבדת, נפלו כפרי בשל להבטחותיה של בלוך. אך מצד שני, אותם אנשים, לא היו רוצים לתמוך במועמד שעומד בצד השני של המתרס הפוליטי ומבטיח עיר הנוגדת את דרכם הדתית, אשת החינוך ד”ר עליזה בלוך הייתה הפתרון האולטימטיבי עבורם.

בטרם הבחירות התלוויתי למסע שכנוע של בלוך בשכונת מגורי באותם ימים – קריית בן אליעזר. לתומי חשבתי שזה יהיה חוג בית, אך הסתבר שמדובר בקבוצת אוהדים, שהסתובבה לעשות נפשות בשכונה. אנשים כעסו על החרדים, על ההשתלטות, על דחיקת רגליהם – אך בלוך לא נפלה, היא הבטיחה טוב אבל לא הצדיקה את הקובלנות, בעיניי זה היה מרגש.

אין חולק כי בלוך הובילה בעיר קו מתון יותר ולא מתלהם. זה מבורך וחיוני מאוד בעיני, אבל זה לא בהכרח הישג – אלו היו לחלוטין שיקולים של כדאיות. סגנון קמפיין כמו אלי כהן לא היה מצליח לה, התנהלות קואליציונית לעומתית הייתה קוברת לה את המשך הלגיטימציה הציבורית כאשת חינוך נקיית כפיים.

 בואו נדבר אובייקטיבית.

כבסיס לריצתה הבטיחה עליזה בלוך לתושבי רמת בית שמש ג’ כי הסיפור שהם חוו בעת כניסתם לא יחזור באיכלוסים הבאים. היא לא עמדה בהבטחות ולו ברמה הבסיסית, אם אתם מפקפקים בדבריי, אני מציע לכם להתניע את האוטו ולנסוע לרמת אברהם המאוכלסת כבר שנה. 

עליזה בלוך אמרה לעיתונאי משה גלסנר ברדיו ‘קול ברמה’ ערב הבחירות: “אני נציגה של אנשים שרוצים חיים טובים יותר. למה חרדים חייבים ללמוד בקראוונים? למה חרדים חייבים שלא יהיה להם מקומות תעסוקה? למה חרדים צריכים לסבול ממנהל לא תקין? למה חרדים צריכים לסבול?” שאלה.

בלוך אמרה בראיון כי “בעיר בית שמש הציבור החרדי מקופח אפילו בנושאים שראש עיר חרדי היה אמור לטפל בהם. עובדה שגם שיש ראש עיר חרדי בעיר בית שמש יש בעיה של מקוואות, של שירותי קבורה, של כשרות.”

שנתיים אחרי והמקוואות שבלוך דיברה עליהם לא טופלו, המגזר החרדי נשאר באותם קראוונים ואף הוסיף עוד, שירותי הקבורה לא השתנו בשנתיים האחרונות, כנ”ל הכשרות, כנ”ל מקומות תעסוקה, וכן הלאה.

בלוך סיפרה באותה תקופה במהלך ראיון לאריאל ליבא ‘בכיכר השבת’ כי “בשבת האחרונה הייתי ברמב”ש א’ וראיתי מאות בני נוער ממשפחות חרדיות שמסתובבים ברחובות שאף אחד לא דואג להם, שאף אחד לא חושב שצריך לקחת עליהם אחריות. הם יכלו להיות מלח הארץ אם רק מישהו היה דואג להם וחושב מה טוב בשבילם. אבל זה לא מעניין, מה שחשוב להם זה מי יקבל את תיק החינוך כדי לחלק עוד כמה הקצאות”. האם לדעתכם משהו השתנה בתחום הזה?

עליזה בלוך הבטיחה עיר נקייה, והעיר אכן הרבה יותר אסתטית ונעימה. אבל האם לכך ציפו התושבים? לדעתי, משה ליאון, ראש עיריית ירושלים, הביא לעירו המורכבת פי כמה מבית שמש, תוצאות מרשימות הרבה יותר בתחום שיפור פני העיר.

תזכרו שבמסגרת כספי הפיתוח וישן מול חדש, הכספים בהם מתפתחת העיר הוותיקה היו צפויים להיכנס לקופת העירייה, והיעד הוא בדיוק הפיתוח ברחובות שהעירייה עושה היום. לכן, עם כל הרצון הטוב, אין זה מוכיח עשייה עירונית משמעותית ופורצת דרך.

תענו לעצמכם:

האם לדעתכם העירייה שקופה יותר?

האם מערכת העירייה נגישה יותר לכם האזרחים?

האם יש עשייה בתחום התיירות?

האם משהו התקדם באמת בתחום התעסוקה?

האם יש שינוי כלשהו בתחום חיי הבילוי והפנאי?

עברו שנתיים, הונעו הליכים, מקצב ההתקדמות אני די סקפטי. אם אתם חושבים שמשהו השתנה זכותכם, כולי תקווה שבשלושת השנים הקרובות אוכל לראות שטעיתי..