קידום מעמד האישה - כל עוד היא לא ציונית

קידום מעמד האישה – כל עוד היא לא ציונית

ראש הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ח”כ עאידה תומא־סלימאן, נמנעת מלדון בנושאים ציוניים. מקרה או אידאולוגיה?

מאת: מירי שלם

לפני כחודש פנתה ח”כ עליזה לביא אל הוועדה לקידום מעמד האישה בבקשה לדון בתכנים של חוברת מקור חדשה שהופקה במכון לאסטרטגיה ציונית (שאני נמנית עם צוותו): “ציונות ונשים”. בחוברת לוקטו דברי הגות ציונית שכתבו נשים, ואוגדו במקראה בת 82 עמודים. בד בבד פניתי לוועדה בבקשה לדון בחוברת. פנייתה של חברת הכנסת לביא אל הוועדה לא נענתה, וגם לא הפנייה שלי. פניות נוספות נענו ב”פנייתך התקבלה והיא בטיפול”.

לפני שנתיים הוצאנו חוברת של הגות ציונית מזרחית והשקנו אותה בשדולה לשימור תרבות יהודי ארצות האסלאם, בהובלת חברות הכנסת קסניה סבטלובה ושולי מועלם. חשבנו שיהיה נכון להשיק את החוברת החדשה בוועדה לקידום מעמד האישה. חשבנו שיהיה נכון לדון בהגות ציונית מנקודת מבט של זמננו, לבחון את התהליך שעברה הציונות מאז ועד היום, להבין שהיו לאומתנו גם “אמהות מייסדות” ולא רק “אבות מייסדים”, ולהבין מה היה חלקן של הנשים בעיצוב תקומתנו כעם בעת החדשה.

שבתי כמה פעמים בקדנציה הנוכחית בדיונים בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, שבראשה יושבת ח”כ עאידה תומא־סלימאן. יצא לי גם לארח לפני כמה חודשים את חברת הכנסת בסיור בבית־שמש עם חברי הוועדה. את הסיור ארגנה אורלי ארז־לחובסקי, עורכת הדין של המרכז הרפורמי לדת ומדינה, המייצגת אותנו – חמש נשים מבית־שמש – בעתירה נגד שלטי הצניעות המפוזרים בעיר.

התרשמתי מתומא־סלימאן לטובה. היא מנהלת את הוועדה ביד רמה והאג’נדה הפמיניסטית נמצאת עמוק בליבה. היכולת שלה לדון בנושאים רחוקים ממנה שקשורים לעולם הנשי הדתי, כמו מסורבות גט ותת־ייצוג פוליטי לנשים חרדיות, מעוררת השתאות. עם זה, מקננת בי התהייה אם הבקשות של ח”כ לביא ושלי אינן נענות מסיבת טכניות, או שמא מסיבות אידאולוגיות.

בחודש יוני 2016 טענה ח”כ ד”ר ענת ברקו שתומא־סלימאן אינה מקיימת בוועדה דיונים מגדריים הנוגעים לחיילות צה”ל, מכיוון שהיא חושבת שלא ראוי לדון בחיילות בצבא הכיבוש, לתפיסתה. תומא־סלימאן מצידה טענה שברקו אפילו לא ביקשה דיון, ואם הייתה מבקשת הייתה מקבלת אותו. כמה שבועות לאחר מכן, לקראת יום דיונים מיוחד בנושא חיילות צה”ל בכנסת, פנו גם חברות הכנסת לביא, מועלם ומרב בן־ארי לתומא־סלימאן ודרשו לערוך דיון בנושא, אך היא התעקשה שלא התקבלה כל פנייה רשמית לערוך דיון בנושא נשים בצבא, וכי בסמכותה כיושבת ראש לקבוע אילו נושאים יידונו בוועדה שהיא מנהלת.

ביולי 2016 דנה הוועדה לקידום מעמד האישה בחיילות גיוס מיוחד, המגיעות מרקע משפחתי וסוציו־אקונומי נמוך, ובעלות נתונים אישיים נמוכים. תומא־סלימאן נעדרה מהדיון בשל נסיעה לחו”ל. את הדיון ניהל במקומה ח”כ בני בגין. זו הייתה הפעם הראשונה מתחילת הקדנציה שבה נערך דיון בחיילות צה”ל בוועדה. השבוע נערך דיון בוועדה בעניין שילוב נשים וקידומן בצה”ל בניהולו של ח”כ עמיר פרץ. תומא־סלימאן לא נכחה. דיון אחר שדווקא כן הובילה, לפני כשלושה שבועות, עסק במצב הנשים בעזה.

על שולחנן של ועדות הכנסת מונחות בקשות רבות לדיונים, לא כולן נענות. ייתכן שגם הבקשה לדיון ב”ציונות ונשים” נופלת בקטגוריה של הבקשות שלא נענות, וזה לגיטימי. ובכל זאת האפשרות שהסיבה לכך היא אידאולוגית אינה מרפה ממני, ומצטרפת להימנעות מקיום דיונים בענייני החיילות בצה”ל מצד אחד ולבחירה לערוך דיון על הנשים העזתיות מצד שני.

ההתרחשויות הללו צובעות את כנסת ישראל בצבעים נוגים ומעניקות תחושה שבבית הנבחרים של מדינת העם היהודי ערכים כמו ציונות ושירות צבאי הופכים להיות פסולי דיון. זו תחושה קשה, שהלגיטימיות של אחיזה בזהות יהודית וציונית מתערערת דווקא במקום שהיא אמורה להתחזק בו.

הכותבת: מירי שלם, תושבת בית שמש, פובליציסטית במקור ראשון, מנכלית המכון לאסטרטגיה ציונית ופעילה חברתית