קורונה ושלטי צניעות: קווים לדמותה של אקס טריטוריה

מאת: יונתן שורק

לא משטרה, לא אכיפה עירונית – עולם כמנהגו נוהג. מדינה בתוך מדינה ולה חוקים ותקנות בריאות משלה. רמת בית שמש ב’ לא מכירה בקורונה, רק נדבקת ולא נבדקת. והסרת שלטי הצניעות בשכונה נראים כמו חלום באספמיה

מילות המאמר נכתבו בידי אדם שמכיר למדי את שורות משטרת ישראל. שירתי במשטרה במסגרת שירות סדיר מותאם למגזר החרדי, כאן ממש, בפאתי בית שמש – המכללה הלאומית לשוטרים. כמי שמכיר את המשטרה ואת מה שמניע אותה, מצאתי את עצמי מרגיע את חברי החרדים, אל מול תיעודים שונים שחרכו את הרשת.

מכיוון שאני נחשב אדם מעורב עם הבריות ומשום שאני שוטח את דעתי בלא להתבלבל – מצאתי עצמי מותקף בידי חברים, צעירים מתלהמים ומוסתים המכנים את השוטרים בכינויי נאצה, ומביעים את חוסר אמונם במערכות המדינה על ידי התנפלות חסרת תוחלת על שוטרות ושוטרים שבסך הכל מבצעים את הפקודות אותם הם נדרשים למלא.

לא תענוג גדול להסביר הפעלת כוח של אנשי משטרה. לך תלמד זכות מול סרטון שמראה אזרח.ית  חבול.ה, שבסך הכל הלכו בלא לעטות מסיכה וסירבו להזדהות בפני השוטרים. לך תסביר ששוטר לא מקבל פרחים מהאזרח עליו הוא משליט את החוק והסדר הציבורי על פורעי חוק, לך תסביר שבמקרה הטוב ביותר הוא זוכה למבטים רוויי בוז ומשטמה, דבר שלא מוסיף לקור הרוח של אף אדם באשר הוא.

רמה ב’ – שכונה ללא מורא

יש לי ביקורת חריפה על הממשל והשלטון בישראל, אבל המשטרה היא עניין תועלתני ולא אידאולוגי. אני פשוט מבין את חשיבות החוק למען הסדר הציבורי, לא אזוז מהאמת שלי למרות שאני כיום בדעת מיעוט. על כך אמרו חז”ל בפרקי אבות (ג ב): רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ.

מוראה של מלכות

למרבה החרפה, בעיר בית שמש יש מקום ללא מורא, איש הישר בעיניו יעשה. האם שאלתם את עצמכם כיצד יתכן שרמת בית שמש ב’, השכונה שנכנסה ראשונה לסגר ועוררה זעם רב, הפכה לירוקה מיד לאחר מכן? כיצד יתכן שהרוב המתון בעיר שחטף על כל הפרה מוצדקת ופחות, את נחת זרועה של המשטרה אך ברמה ב’ – עולם כמנהגו נוהג. עולם כמנהגו נוהג, אין מסיכות, אין ריחוק חברתי כנדרש, בתי הכנסת פתוחים לרווחה וממשיכים כרגיל – תקנות המדינה לשעת חירום הן רק בגדר המלצות.

זה סוד גלוי, שבשכונה נערך חרם חברתי על כל חולה שהולך להיבדק ולאמת את הידבקותו בנגיף הארור. ראש העיר יודעת, המשטרה, כולם יודעים ושותקים. השכונה היא אקס טריטוריה בשטח מדינת ישראל, אין מורא מלכות, אין דין ואין דיין.

שובו של המאבק בשלטי הצניעות

לפני כמה ימים חלף  למיטב ידיעתי זמן הארכה השנייה שנתן בית המשפט לעיריית בית שמש להסרת שלטי הצניעות בכיכר רבי יהודה הנשיא נהר הירדן. למרות שיועץ התקשורת ודובר העירייה לא מגיבים בעניין, אני יודע כי העירייה הייתה מחויבת בתגובה כבר בסוף ספטמבר האחרון.

 מירי שלם תושבת העיר ואחת העותרות (כיום מנהלת היכל התרבות. י”ש) אמרה בדצמבר 2017 לאתר “ynet” על אמירת ראש העיר לשעבר משה אבוטבול כי השלטים הם “אידאולוגים” ולכן אין ביכולתו להסירם. “השופט היה נחרץ באמירה שבישראל לא יהיה מקום שלנשים לא תהיה אפשרות לעבור בו, והבהיר בדיון שגם ‘קוד לבוש’ במרחב הציבורי לא מקובל על בית המשפט. רוב השלטים שאנחנו מדברות עליהם נמצאים ברחובות ראשיים שכולם עוברים בהם, לא ברחובות צדדיים או ‘במתחמים’ חרדיים”.

אבוטבול המסכן שנטען כלפיו כי הוא מדבר בשני קולות, אחד מול המגזר החרדי פנימה, ואחר לבית המשפט והעותרות, אוים בענישה אישית בידי בית המשפט, והוזז מן המגרש הפוליטי המקומי ללא אף טיפת הבנה או חמלה למצב הבלתי אפשרי שניצב מולו. כעת עליזה בלוך פועלת בדיוק אותו הדבר, גם היא כבולה למגבלות הכוח כמו קודמה ואף יותר ממנו. ואחרי הארכות חוזרות ונשנות של בית המשפט נראה ששלטי הצניעות יישארו עומדים, זה מה שמסתבר שנכתב בכתב ההגנה שהגישה לשופטים בימים האחרונים.

לדעתי, ההבנה של ראש העיר לשעבר המשויך למגזר החרדי, חלחלה לכל הנוגעים בנושא. עם כל הכאב, אין לאף אחת מהרשויות או לראשיהן, שליטה על הנעשה בשכונה. לא בשלטי צניעות והתנכלות לבנות הצועדות בשכונה, ולא לאלפי תושבות ותושבי המקום שממשיכים את שגרת יומם גם בעיצומה של המגפה שפוקדת את מדינת ישראל.

לדעתי יפה יהיה אם העתירה תימשך. אך חשוב מכך העותרות תבקשנה סליחה מראש העיר הקודם ששילם מחיר אישי על עניין בו ידיו כבולות. מלחמה למען השוויון וחופש התנועה היא מבורכת וחשובה, אך מתגמדת לצד המחיר היקר אותו שילם המגזר החרדי בכלל וברמה ב’ בפרט, בשל קיומה של אקס הטריטוריה בשכונה זו ודומותיה.