פּוֹ – פּוֹלִיטִיקָה

מאת: אתי בן עמי

סיכום השבוע שהיה, הפגנת מחאה, מצעד שרים והאח”מים ממשיך, האם מדינת ישראל בדרך לבחירות רביעיות, מה מבדיל תקשורת חיצונית לאישית?

הפגנת מחאה נגד הזוועה באילת

אתמול, יום חמישי, התקיימו מספר הפגנות מחאה נגד האונס המזעזע והלא אנושי שהתקיים באילת. נערה אחת ו- 30 “גברים” חזירים חלאות המין האנושי! מקרי קיצון גורמים לצדדים להגיע לקצוות, כולל תגובות ופרשנות על האונס. אובדן אנושיות הוא מהתופעות המסוכנות בכל חברה, בוודאי במדינות נאורות. ולהבדיל, קבוצת נשים אקטיביסטיות בשם ‘לא שותקות’ ארגנו הפגנות מקבילות בכמה מוקדים ברחבי הארץ. בבית שמש, עו”ד שגית דרעי ומירי שלם הרימו את הכפפה. בהתחשב בעובדה כי ההפגנה פורסמה בצהריי היום הגיעו כ- 80 משתתפים מכלל המגזרים בעיר, נשים, גברים ובני נוער. כיכר האליפסה ע”ש עמרם לוק ז”ל הצליחה לגייס תגובות רבות של נהגים עוברים ושבים לצפור תוך כדי קריאות עידוד ומעט גנאי. מעודד לראות בני נוער שחלקם הפגינו עם אמם לצרוח על העוולה, קריאות עבור כולנו להתעורר.

צעירה בת 16 שהגיעה עם אימה להביע הזדהות סיפרה כי שבוע לפני הייתה באילת עם קבוצת בני נוער מבית שמש שהדרימו אילתה לערוך קורס צלילה. “בכל יום בטיילת ניגשו אלינו גברים בגילאים שונים וניסו לשדל אותנו לבוא אליהם לחדר, מזל שאנחנו מספיק אחראיות ולא שיתפנו פעולה”.

קראתי בקבוצות וואצאפ דעות סותרות, מה הקשר להפגנת מחאה בבית שמש? ההפגנה הוכיחה כי בבית שמש יש מי שלוקח אחריות ומגיע להפגין על עוולה זועקת לשמים מתוך סולידריות וערבות הדדית. וטוב שכך. ואגב, אף נציג מהנהלת העיר לא הגיע להפגין. פרוג’קטור אדום זועק.  

בחירות או לא להיות

3 ימי עסקים מבדילים את מדינת ישראל מהליכה לבחירות בפעם הרביעית. מגפת הקורונה כמשבר בריאותי וכלכלי שעדיין לא יודעים לאמוד את השלכותיו באופן אמתי, רק ידוע שהמשק במיתון עמוק שידעה המדינה וכולל מצב בטחוני שברירי. כל זאת ועוד, לא גרמו למנהיגי המדינה מכלל המפלגות לקחת אחריות מיניסטריאלית, לשבת ביחד ליישב את המחלוקות מבלי לערער את היסודות המוצקים ביותר של אמון העם במנהיגיו. אבל היי – יש לנו הסכם שלום בדרך… דובדבן בקצפת דלת שומן. לחלק גדול מהאזרחים אין מה לאכול אבל מסוכנויות הנסיעות נמסר כי “ענף התיירות החל להתעורר”. מרגש. והמלכות בשיאה רק נדמה כי היא עירומה..

מצעד השרים בעיר ממשיך

מאז הבחירות האחרונות, מפגן ביקורי השרים ממשיך בווליום גבוה לפקוד את העיר. ציטטות על עיר העתיד של ישראל ממשיך לספק “כותרות” חד צדדיות וקול ענות חלושה. לא ברור מה קורה בתוך הפגישות שכן, המדיה התקשורתית בעיר מודרת מחגיגיותה. אולי, בגלל תכיפות הביקורים ואולי, כי יש מי שחושב עבור כולם לתמצת את מהות הביקור בציטטות ותמונות מחויכות ואופטימיות.

האמת, תדירות הביקורים מעידה על שבריריות השלטון המרכזי, משך שנה וקצת הוחלפו השרים במשרדי הממשלה ונדרש להכיר את השרים ולהתחיל כל פעם מההתחלה. וככל שנוקב הזמן, ויש מי שכבר החל את קמפיין מערכת הבחירות הרביעית, ויעידו על כך הסקרים הרבים שהפכו מנת חלקנו בשוטף, אז אולי לא על בית שמש העיר באים לדבר אלא, על קבלני קולות פוטנציאליים ושריון בסיסי כוח ומחטפי תקציבים – תפוס כפי יכולתך. תעודת עניות.

על הבדל בין המדיה התקשורתית לתקשורת בין אישית 

סיעת הבית היהודי קיבלה אומץ, ביחס להתנהלותה שנים אחורה וניכרים הבדלי הגישות. השבוע אמורה הייתה להתקיים מסיבת עיתונאים של חברי הסיעה ביניהם, נימוקיו של נסים בריח מדוע פרש מהחיים הפוליטיים ומחברותו ממועצת העיר. טרום מסיבת העיתונאים היה מי שאמר “שחבל על הזמן והיא תספק כותרות”. בפועל ובדקה ה- 99 בוטלה המסיבה באמצעות מסרון אינפורמטיבי יבש. כעסה הגדול של רה”ע על חברי הסיעה כי “היא לא מנהלת שיח מעל גבי התקשורת”, אתנן ואותו ציטוט פורסם בכמה מדיות. עוד לא נאמרה המילה האחרונה שכן, המשבר עדיין קיים ויש מי שתולה תקווה במפגש בין מנכ”ל המפלגה לראש מטה רה”ע. הקלישאה כי במלחמות כולם מפסידים – נכונה. לפוליטיקאים יש נטייה לרוץ למרחקים ארוכים, משברים יכולים לשדרג ולהדק יחסים או לקרוע את החבל ולהפריד כוחות. המצב הנתון של סיעת הבית היהודי מרגיש כמו ללכת עם ולהרגיש בלי. מצב כלאיים מוזר. רה”ע מחובקת ומחבקת את התקשורת ברמה הלאומית והמקומית. ביחס לזמן הקצר בו היא מכהנת כרה”ע נדמה כי בתקשורת היא גמעה מרחקים ארוכים. מאישה כמעט אנונימית היא מוכרת בכל בית ופינה. לכן, קשה להבין מדוע טרם הצליחו המתווכים הרבים (ביניהם עסקנים שהקשר בינם לבין המשבר מן הסתם עוד יתברר..) להעביר את המשבר החיצוני לתקשורת בין אישית בפגישה עם חברי הסיעה?! טעונה ומורכבת ככל שתהיה ובכך לסיים אותו.

בחצרות השונים יש מי שיגיד כי מי שמנהל את המשבר הוא סימפטום ומחלת כל חלקה טובה ושותפות – אגו!  נוסיף על כך את מערך האינטרסים של המחנות הפוליטיים השונים והכתובת על הקיר. חוכמה קטנה למתוח את החבל. מילים גדולות סופן שתהיה להן אחיזה במציאות בתום יום ומשבר. קחו אחריות!!

השבוע פרשת שופטים, פרשה המדברת על סוגים שונים של מנהיגות. בתחילת חודש אלול, זמן של התבוננות עצמית והכנה לקראת השנה החדשה. המסורת היהודית מכוונת אותנו לערוך קודם כל חשבון נפש, להבין מה אנו רוצים לשנות ולייצר מציאות חדשה. הנהגת העיר מכתיבה את הלך הרוח נרצה או לא.. זמן טוב לחשבון נפש אישי וציבורי..

חודש טוב ומבורך ושבת שלום!