סִכּוּם שְׁנַת 2020

מאת: אתי בן עמי

“הסכמים צריך לכבד – מסתבר שבמציאות הפוליטית משפט זה נשאר מיותם ובגדר המלצה בלבד. ממשלת חירום שהוקמה לצורך טיפול במשבר בריאותי-כלכלי חמור, מעל מיליון מובטלים, אלפי עסקים בקריסה, מאות אלפי עובדים שהוצאו לחל”ת עד להודעה חדשה שממתינים בציפייה דרוכה לחזרתם למעגל העבודה, המכנה המשותף לכולם – תקווה כי הממשלה החדשה תביא מזור לתחלואי התקופה”

~~~

“בית שמש היא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, שילוב גלויות מרתק וקצת בלתי אפשרי של צרכים מול מציאות. לחבר בין כולם הינה משימה הנגזרת מאתגרי החברה בכללותה. ההתמודדות והאתגרים העומדים בפני מנהיגי המדינה הוא העתק של האתגרים המורכבים גם של מנהיגי העיר. חוסר דיסוננס או אי הבנה של פרנסי ונבחרי העיר לטפל בכלל התושבים – תשפיע כל אחד ואחת מהתושבים.”

מַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה

שנת 2020 תיזכר כשנה מכוננת בחיי אוכלוסיית העולם. שנה בה העולם עצר מלכת בניסיון להבין מה בעצם קורה כאן? מלחמה מול אויב לא ידוע, בשונה ממלחמות בין מדינות הקורונה הפכה את כלל אוכלוסיית העולם לחזית אחת בהתמודדות ניסויי ותהייה.

הקורונה גרמה לעצור את מרוץ החיים השוטף, לקחה בשבי האויב לא מעט קורבנות שסיימו את חייהם ומנגד, שבויים בה עדיין חולים שנאבקים בהישרדות פיזית לצד, קורבנות של משבר כלכלי עולמי שגובה מידי יום אומדן נזקים בלתי הפיכים של בעלי עסקים ועובדים שכירים שמצאו עצמם מחוץ למעגל התעסוקה וחייהם התהפכו מהקצה אל הקצה.

בישראל נכנסנו לסגר משונה שברמה הפורמלית ולפרוטוקול “מתקיים” בקושי לאור אכיפה סלקטיבית ותלוי את מי שואלים? מעת לעת צצה כותרת בתקשורת על אכיפה נוקשה לבעלי עסקים או קנסות לאי עוטי מסכות שנמנים עם הבטן הרכה ואוכלוסיות מוחלשות.

תחילתו של המשבר החל בתחילתה של השנה האזרחית החולפת, בסיומה של השנה ניתן לומר כי האופק לא ידוע..         

בַּדֶּרֶךְ לִבְחִירוֹת רְבִיעִיּוֹת

לאחר שלוש (3) מערכות בחירות בשנתיים האחרונות, מדינת ישראל צועדת בבטחה לכיוון בחירות רביעיות (4), לפי מיטב הפרשנים לא מן הנמנע כי בחירות חמישיות הם סיכוי סביר לאור המפה הפוליטית השברירית שיצרו עבורנו מנהיגי המדינה. עצוב.

הסכמים צריך לכבד – מסתבר שבמציאות הפוליטית משפט זה נשאר מיותם ובגדר המלצה בלבד. ממשלת חירום שהוקמה לצורך טיפול במשבר בריאותי-כלכלי חמור, מעל מיליון מובטלים, אלפי עסקים בקריסה,  מאות אלפי עובדים שהוצאו לחל”ת עד להודעה חדשה שממתינים בציפייה דרוכה לחזרתם למעגל העבודה, המכנה המשותף לכולם – תקווה כי הממשלה החדשה תביא מזור לתחלואי התקופה.

בפועל, אולצו להיות חלק מתרחיש אימה של מנהיגות רופסת, חסרת הגינות ובעיקר מנותקת. נאלצנו לחוות ריבים מתוקשרים וחוסר אמון מוחלט, קיטוב ושסעים בין מנהיגים שירו זה על זה בוץ וכותרות בניסיון להסיר למי יש יותר ארוך. מי פותח או סוגר מהדורות חדשות לבקרים אך בעיקר נדמה, כי הזירה הפוליטית הפכה למלחמה שותתת דם בפיצול מחנות, פוליטיקאים רפים ביכולת שלהם להנהיג משבר אמתי שצומצם לידי מלחמת אגו עיקשת על קדושת אני ואפסי עוד.

ממשלה הכי מנותקת ever  שהחלה את דרכה כהבטחה ותקווה בין שני מחנות. האחד, היה שם והתפתח לאורך שנות ההיסטוריה השני, גיבוב של מנהיגים חדשים-ישנים שבחרותם מביישת את אחריתם. ובתווך, אזרחים שמשלמים מחיר ויאלצו שוב ללכת לקלפי בניסיון נואש ונטול תקווה שאולי בפעם הרביעית כל מי שמתיימר להנהיג מדינה עתירה ורוויית שסעים וקרבות – ינהיג אותה באופן שרואה את האזרח ולא את האגו האישי – פרטי של עצמו. מנהיגות אחרת שכבר שכחנו, לא פופוליסטית, ישרה, אמתית, שתחזיר את טובת האזרחים לנגד עיניהם למרכז העשייה, שתבטיח פחות ותעשה יותר. המנהיגים שכחו את הדבר הבסיסי ביותר – הסכמים צריך לכבד!        

“עֲנִיֶּיךָ עִירְךָ קוֹדְמִים”

בחג החנוכה בית שמש חגגה 70 שנה להיווסדה. נקודת ציון חשובה בחיי עיר שעברה תמורות ושינויים מיום הקמתה. בית שמש כעיירת פיתוח הייתה גאוות יחידה לבניה ובנותיה של מייסדי העיר. זיכרונות הקמת העיר של בוניה אינו דומה לאלו שבאו להתגורר בה היישר לעיר בפיתוח. הערגה והכיסופים לימים אחרים שהיטשטשו עם השנים מלמד על השינויים ובעיקר על המציאות שהשתנתה. המכנה המשותף הרחב למייסדי העיר ואלו שבאו אחרי – תקווה למנהיגות שרואה את סך כל תושביה.

בית שמש היא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, שילוב גלויות מרתק וקצת בלתי אפשרי של צרכים מול מציאות. לחבר בין כולם הינה משימה הנגזרת מאתגרי החברה בכללותה. ההתמודדות והאתגרים העומדים בפני מנהיגי המדינה הוא העתק של האתגרים המורכבים גם של מנהיגי העיר. חוסר דיסוננס או אי הבנה של פרנסי ונבחרי העיר לטפל בכלל התושבים – תשפיע כל אחד ואחת מהתושבים.  

לאחר שנתיים מיום הבחירות המוניציפליות, נדמה כי יש מקום לחשב מסלול מחדש. מסלול בו התושב נמצא במרכז העשייה הלכה למעשה! את סנוניות חוסר שביעות הרצון ניתן לראות ברשתות החברתיות ובשיחות בין ועם התושבים. ביקורת מאוד קשה לעצור. הסחף משול לסכר מים שהתפרץ וסחף אחריו כל מה שנקרא בדרכו..

עדיין ניתן לשנות. תחילתה של אמצע קדנציה הוא זמן – התפכחות. נדרשת שקיפות, אוזן קשובה, הכלה, מענה לתושב הפשוט, פחות יח”צ בשדות זרים ומנותקים מהעשייה המקומית, תכלול ודברור עשיה של הממונים בתחומי אחריותם, דיוק בכל הקשור לעיר ולא מחוצה לה (!) ובעיקר התמודדות עם ביקורת נוקבת מבלי לגבב מילים גדולות שאין להן אחיזה במציאות. כי בסוף בסוף – “עניי עירך קודמים” אמרו חז”ל וצדקו!            

אִיחוּלִים לִשְׁנַת 2021

נאחל כי השנה האזרחית החדשה שהחלה היום, תסיים את חולי השנה החולפת תרתי משמע. נאחל כי חיסוניי הקורונה והשמירה על ההנחיות תשמר ותביא בשורה חדשה וחזרה לחיים נורמטיביים. נאחל כי כל תושב ואזרח המדינה ישמור על החוקים, מתוך הבנה ואחריות אישית כוללת שאופן פעולתו משפיעה על הכלל. כך גם למנהיגים באשר הם!

שָׁנָה אֶזְרָחִית בְּרִיאָה וּשְׂמֵחָה יוֹתֵר.

שבת שלום ומבורך!