נחל שורק: ההחמצה החינוכית והכלכלית לבית שמש

מאת: יונתן שורק

משאב תיירותי נפלא, ומקום שנושא בכנפיו פוטנציאל חינוכי מהמעלה הראשונה, נשפך לתושבי בית שמש מבין האצבעות. נחל שורק הינו פנינת חן בעיר, ולו נגישות ותשתית שכבר מוכנה כמעט למאות אלפי תושבים ומבקרים בעיר, אך הוא פשוט נותר מיותם. ואין לאף אחד הסבר מניח את הדעת מדוע זה כך?!

לאנשי התיירות בבית שמש היו הרבה תקוות בשנתיים האחרונות. בית שמש נמצאת באזור תיירותי מדהים, סביבה בעלת היסטוריה רבה שמהווה אבן שואבת לאלפי בתי ספר ואלפי משפחות מגיעות לטייל כאן. אך אפילו את המעט שבמעט, עיריית בית שמש לא מקדמת, למרות הבטחות שקדמו לבחירות. נחל שורק כדוגמא קלאסית לחידלון המערכת והוא לא רק משאב תיירותי אלא, מקום בעל פוטנציאל חינוכי מהמעלה הראשונה.

אחד הפרויקטים הגדולים והמשמעותיים במועצה השכנה מטה יהודה, הוא ענף התיירות. ברשות המועצה יש אינדקס אינטרנטי של אתרי תיירות מרכזיים בסביבה, תמיכה בעסקי נופש, הנגשה, שיווק פרסום ועוד. אך מנגד העיר בית שמש, שמוקפת ביישובי מטה יהודה ונמצאת באותו מרחב ובאותם תאי שטח, לא שותפה לעניין כהוא זה.

יש בעיר תחנת רכבת, מרכזי קניות ובילוי שיכולים ואף נותנים מעטפת למבלים באזור. אך אפילו לתושבי העיר אין מושג איפה ניתן לטייל בעיר ובסביבתה. אין חוברות למטיילים, אין פרסום אין כלום – תסתדרו. הייתי אומר כי השארת המצב על כנו יכול להיות הגיוני במסגרת היכולות הכלכליות הגרועות של העיר בית שמש אבל, התעלמות ממשאבי טבע שבמעט משאבים וכסף היו יכולים להפוך למקום מדהים עבור תושבי העיר וגם לשרת אותם, לפעמים לא יכולה להיות מובנת.

אך המקרה של נחל שורק איננו רק עניין תיירותי, אלא גם שירות לתושבי העיר. אקח את עצמי כמשל, אני עובד באזור התעשייה הר טוב, והתחבורה לשם לא כל כך נוחה ומתאימה ללוח הזמנים שלי. לתומי חשבתי שאני יכול להגיע  לתחנת רכבת/ביג פאשן בתחבורה ציבורית או בכל דרך אחרת, ולצעוד רגלית לעבודה. אז זהו, אי אפשר, הדרך היחידה להגיע מביג פאשן להר טוב היא  לצעוד על שולי כביש 38.

כל זאת למרות שיש את התשתית של כביש 38 הישן, שהיה יכול להיות מוסב לטובת תושבי בית שמש שעובדים באזור התעשייה, ולטובת התושבים והתיירים הבאים לטייל. ובכך היו מרוויחים כולם את הנגשה של משאב ופנינת טבע מיוחדת לתושבי העיר – נחל שורק. במקום קיים קיוסק פעיל, יש כביש שיכול לשמש חנייה ומקום לשולחנות פיקניק וקמפינג, לצד מעבר רגלי לכיוון הרכבת וקניוני העיר אבל העירייה העדיפה לחסום את השביל עם עבודות חניון מסוף האוטובוסים??

כך, מעבר לפספוס משאב הטבע לו זכאים תושבי העיר שאינם בעלי מכונית פרטית, אנחנו מאבדים אחוז גדול של טיילים מערים אחרות שיכולים לבוא ברכבת לבלות באזור הקניות והפנאי של העיר בית שמש לצד פיקניק בפינת השקט המרהיבה אותו מספק לנו שפך הנחל המקומי – נחל שורק.

בעבר, עמיתי העיתונאי – ציון סולטן, הציע להקים במקום פארק מיוחד לרגל שבעים שנות העיר ולהנצחת מקימיה וותיקיה. אך לא נראה שהעניין נפל על אוזניים קשובות, הם מצידם דוחים ודוחים את ההחלטה לשנים הבאות.

בעבר הייתה בנחל זרימה קבועה של מי ביוב ושפכים מיישובים באזור ירושלים ובית שמש. הנחל הזדהם ואזורים שונים בו הפכו מקור ללכלוך וריחות רעים. בשנים האחרונות, לאחר לחץ ציבורי מצד ארגונים לאיכות הסביבה, נעשו בנחל עבודות ניקוי וטיהור והוקמו בו מתקני טיהור שפכים, כמו מכון טיהור השפכים שאנחנו מכירים  על כביש 386 כעשרה ק”מ מערבית לבית החולים הדסה עין כרם.

כיום, ניתן לראות שהמקום החזיר אליו הרבה מבתי הגידול האורגניים שהיו כאן בסביבה, כדוגמת הציפורים שחזרו לקנן על העצים והצמחייה העשירה שפורחת במקום.

וזהו, אם תרצו, גם תרומה חינוכית גדולה לילדי העיר לחשיבות השמירה על איכות הסביבה  והשמירה על המארג האורגני שתורם לחילוף החומרים בטבע וליחסי הגומלין בין האדם, החי והצומח. וההפסד הוא כולו רק שלנו!