70 שנה לבית שמש 

 ממעברת עולים לעיר ואם בישראל

מאת: ויקטור מסיקה

“באותם ימים הבילוי היחידי היה מה שהוגדר “לעלות למרכז”, הכוונה למרכז המסחרי הישן בו הייתה חנות הפלאפל של סיסו וקולנוע” עציון” הזכור לטוב. היה את הקיוסק של חכמו בו ניתן היה לקנות גזוז קר. בקיץ היינו נהנים ללכת לבריכת השחייה בה נשמעו שיריהם של טריפונס ואריס סאן.”

~~~

“דווקא בהיותה עיירה קטנה הצליחה בית שמש מאוד בענף הכדורגל וקבוצת הייצוג שלה היוותה שם דבר בליגה השנייה ומשחקיה משכו בשבת רבים מהתושבים חילוניים ודתיים, כשמחזה של צופים אוחזים בכיסוי טליתותיהם ומעודדים מהגבעה שכונתה “גבעת העיראקים”, היה שכיח.”

“היו זמנים אז במשלט ישבנו, עכשיו דבר אין להכיר על המשלט יושבת עיר”, זהו ציטוט משירו של חיים חפר, שיש הטוענים כי נכתב על בית שמש.

המשלט המדובר בשיר כונה “המשלט המשותף” וזאת כיוון שבסיום “מבצע דני” ביולי 1948, שלטו אנשי חטיבת הראל בחלק הצפוני שלו ואילו בחלק הדרומי, מרחק של 60 מטר בלבד, שכן כוח מצרי. בהמשך כבשה חטיבת הראל בפיקודו של אהרון (ג’ימי) שמי שנהרג בפעולה את המשלט (לימים נקרא שמו של רחוב בבית שמש “רחוב המשלט” ובית ספר נקרא על שם אהרון שמי). ב- 1950 הוקמה במתחם המשלט מעברת הרטוב, שתהפוך בהמשך לבית שמש וביוני 91′ הפכה לעיר ואם בישראל.

מאז עברו הרבה מים בנחל שורק ובית שמש הפכה ממעברת עולים שקיבצה אליה מיוצאי כל העדות לעיר בת למעלה מ-120,000 תושבים.

אנחנו, תושביה הוותיקים של העיר, נהנים להיזכר בערגה בימים שעוד בית שמש הייתה עיירה קטנה ומשפחתית (בפייסבוק צצו בשנים האחרונות קבוצות שונות המעלות זיכרונות מאותם ימים). באותם ימים הבילוי היחידי היה מה שהוגדר “לעלות למרכז”, הכוונה למרכז המסחרי הישן בו הייתה חנות הפלאפל של סיסו וקולנוע” עציון” הזכור לטוב. היה את הקיוסק של חכמו בו ניתן היה לקנות גזוז קר. בקיץ היינו נהנים ללכת לבריכת השחייה בה נשמעו שיריהם של טריפונס ואריס סאן.

כסוג של תחנה מרכזית של בית שמש שימש צומת הרטוב-שמשון ממנו נסענו לערים שונות. בין מפעלי התעשיה שהיו באותם ימים היו מנועי בית שמש הקיים עד היום, אמקור ועילית, שריח הקפה נישא ממנו למרחקים.

דווקא בהיותה עיירה קטנה הצליחה בית שמש מאוד בענף הכדורגל וקבוצת הייצוג שלה היוותה שם דבר בליגה השנייה ומשחקיה משכו בשבת רבים מהתושבים חילוניים ודתיים, כשמחזה של צופים אוחזים בכיסוי טליתותיהם ומעודדים מהגבעה שכונתה “גבעת העיראקים”, היה שכיח.

גם בשדה הפוליטי דובר רבות על בית שמש ובמיוחד בימי בחירות ארציות ומקומיות. פוליטיקאים לא מעטים ברמה הארצית הגדירו אותה כבית ספר לפוליטיקה.

צמיחתה המהירה של בית שמש הרתיעה רבים מתושבי המקום, בעיקר מחשש לאובדן צביונה המיוחד. העיר התאפיינה כאמור בחמימות הרבה בין תושביה. רבות דובר על התחרדותה של העיר, אולם לאחר שנים סוערות, נראה כי בתקופה האחרונה חלה רגיעה והמתח הרב ששרר מתפוגג במידת מה. נראה כי רמת בית שמש על חלקיה מתמזגת עם בית שמש הוותיקה והדבר נזקף גם לזכות המנהיגות המקומית.

על הפוטנציאל של בית שמש דובר רבות. מיקומה במרכז הארץ, הנוף והאקלים יכולים להוות אבן שואבת ולהפוך אותה לאחת הערים המרכזיות במדינה. פתיחת כביש 38 לאחר שנים של סבל ביציאה מהעיר, שיפרה עוד יותר את נגישותה של בית שמש לכל חלקי הארץ. אם בעבר היו התושבים חייבים לצאת לקניונים ומרכזי קניות מחוץ לעיר, הרי שכיום ישנם קניונים ומרכזי קניות לרוב ואף “ארומה” תקעה יתד אצלנו.

למרות כל זאת בית שמש עדיין לא מימשה את הפוטנציאל הרב ובמלאת לה שבעה עשורים היא ממתינה למי שיביא לפריצתה קדימה במישורים הכרחיים נוספים כמו תשתית הכבישים בעיר, חינוך איכותי ברמה הארצית וגם חיי תרבות וספורט. לסיכום אפשר להתרפק על העבר ועם זאת להביט קדימה בתקווה לבאות.

קרדיט תמונה: פורטל שמשנט