מלחמה לא פרופורציונלית

“יותר מהנזק הרפואי והכלכלי שמביאה הקורונה הטרגדיה הנוראית יותר היא מלחמת – האחים שמקבלת ממדים לא פרופורציונליים למה שחווינו אי פעם בישראל מאז קום המדינה. החרדים מאמינים שהם נלחמים את מלחמתה של תורה וזועקים את זעקת הנשמה והרוחניות.”

~~~

“העין רואה ולא מאמינה האוזן שומעת ומסרבת לקלוט. הקורונה הוציאה את השד ההשקפתי – הדתי מרבצו וזו סכנה עוצמתית, שהרי ידוע כשמעורבת דת,  זו פצצה מתקתקת. ג’יהאד בכל הכוח.”

מגפת הקורונה מעבר להיותה משנה סדרי עולם, משקפת בעל כורחה את הקוטביות בחברה הישראלית. עד פרוץ הקורונה, הדמוקרטיה המחשבתית, השקפתית והדתית שלטה ו”איש הישר בעיניו יעשה”. אותה חירות נכונה לימים בהם כל אדם אחראי לעצמו ולביתו אולם, משפרץ נגיף הקורונה לחיינו וחייב התנהלות קולקטיבית, נוצרה התנגשות בין ההשקפות והתרבויות בתוך החברה הישראלית בחוזקה שלא הערכנו מספיק את עוצמתה.

בסוגיית התייחסות המגזר החרדי לקורונה ולכוחות הביטחון, הרשות המבצעת, אקדים ואומר שטעות חמורה היא להכליל ולהכתים מגזר שלם. אמנם התמונות במדיות השונות נראות מזעזעות המזכירות תקופות ומשטרים אפלים אולם, עלינו להבין שלא כל החרדים סרבני הנחיות ולא כל הפלגים והחצרות מנהלים חייהם בניגוד לתו הסגול. קשה לעכל את המראות הקשים ואת השיח הלא מכבד התנגחויות האלימות בין כוחות הביטחון והחרדים סרבני ההנחיות.

העין רואה ולא מאמינה האוזן שומעת ומסרבת לקלוט. הקורונה הוציאה את השד ההשקפתי – הדתי מרבצו וזו סכנה עוצמתית, שהרי ידוע כשמעורבת דת,  זו פצצה מתקתקת. ג’יהאד בכל הכוח.

יותר מהנזק הרפואי והכלכלי שמביאה הקורונה הטרגדיה הנוראית יותר היא מלחמת – האחים שמקבלת ממדים לא פרופורציונליים למה שחווינו אי פעם בישראל מאז קום המדינה. החרדים מאמינים שהם נלחמים את מלחמתה של תורה וזועקים את זעקת הנשמה והרוחניות. הם באמת מאמינים שהם מצילים את כבודה של היהדות ונלחמים בחורמה בכל מה ומי שמנסה לכאורה, לנתקם מאמונתם ואלוקיהם. אנשים אלו חיים בעולמות סגורים הרמטית מכל “גורם זר”, מנותקים מרעשי רקע חילוניים וכלליים ולכן מבחינתם זו חד משמעית מלחמה דתית, לא רפואית ומכאן האנרגיות והמוטיבציה להשיב מלחמה שערה בכל מי שנחשב אויב התורה והדת.

כדי להרגיע את הרוחות ולהשיב עניינים לסדרם כך שאנשים יתחילו לחשוב בהגיון, ישנם מספר גופים שיכולים לסייע: ההנהגה החרדית חייבת להתערב בכל הכוח, לשלוח רבנים ושליחים לאותם פלגים וחצרות לדבר אל ליבם, להטות את השיח מעניין דתי לעניין רפואי גרידא, של חיים ומוות. לקברניטי העיר חלק חשוב בהרגעת הרוחות, הוקעת אלימות מילולית ופיזית, והפעלת “מתנדבי-שלום” באותן חצרות ספציפיות. לעיתונות כוח עצום לשקף נאמנה את המציאות. לקופות החולים בעיר יש השפעה על הלך המחשבה של המטופלים ולכן, עליהם לצאת בהסברים רפואיים נרחבים ואם יש צורך גם בפירוט ותמונות גרפיים, להסביר את חומרת הקורונה והשלכותיה.

רק כך נוכל להסתכל לעצמנו בעיניים ולומר “ידינו לא שפכו את הדם הזה”.

רונית דרזנר, פעילה חברתית לשעבר מנהלת הספרייה העירונית.