כל ישראל  ערבים זה לזה

מאת: אסנת גוטמן 

“כל בוקר כשאני מתעוררת אני מקווה למצוא את החיים הקודמים שלנו ולהבין שזה היה רק חלום רע.

~~~

לצערי, אני מגלה שוב שכל מה שאנחנו מכירים כאילו קפא. הזמן נעצר. אנחנו בזמן קורונה”

~~~

“הווירוס הבלתי נראה הזה  שעקרונית מנוצח ע”י מים וקצת סבון דורש מאתנו ערבות הדדית, או שכולם נלחם בו יחד או

שהוא נשאר כאן ואנחנו נשארים בהסגר”

~~~

המגיפה שבאה והתנגשה בנו במהירות ובעוצמה לא תיארנו לעצמנו שיכולה להיות כמוה מחדדת ומרחיבה את האמרה ומראה לנו שכל בני האדם ערבים זה לזה.

לא משנה אם אתה חילוני או דתי,  נוצרי, מוסלמי או יהודי, עשיר או עני, שמאלני או ימני.

הקורונה פוגעת בכולם באותה המידה, גובה מחיר כבד את חייהם של אנשים רבים בכל העולם.

הדרך היחידה לנצח אותה היא שכולנו יחד נקפיד על ההוראות, אם קומץ קטן יחליט להפר את ההוראות

אנשים נוספים ישלמו בחייהם, סוג של ענישה קולקטיבית קשה.

הווירוס הבלתי נראה הזה  שעקרונית מנוצח ע”י מים וקצת סבון דורש מאתנו ערבות הדדית, או שכולם נלחם בו יחד או

שהוא נשאר כאן ואנחנו נשארים בהסגר.

זה מתעתע, מצד אחד, אנחנו נדרשים להיות מאוחדים יותר מאי פעם, מצד שני, מבודדים יותר מאי פעם.

כל אחד מחויב להישאר בביתו, אין מפגשים חברתיים, אין יציאה מהבית אלא אם, מדובר במשהו

שנחוץ על מנת להתקיים.

 מזכיר קצת הפרדה שעושים כשילדים רבים ורוצים להגן עליהם מעצמם שלא יפגעו חלילה,

  שולחים כל ילד לחדר שלו עד שהם נרגעים ומפסיקים לריב – אצלנו בבית זה נגמר תמיד

 כשהם מאוחדים מולי, אולי גם אנחנו נצא מאוחדים מההסגר?

כל בוקר כשאני מתעוררת אני מקווה למצוא את החיים הקודמים שלנו ולהבין שזה היה רק חלום רע.

לצערי, אני מגלה שוב שכל מה שאנחנו מכירים כאילו קפא. הזמן נעצר. אנחנו בזמן קורונה.

ברגע אחד איבדנו את כל מה שהיה מובן מאליו.

יכול להיות ששכחנו בדרך להודות על כל הטוב שהיה לנו?  

להודות כל בוקר על העובדה שקמנו בריאים ושלמים, אנחנו וכל יקירינו.

להודות על הילדים המדהימים שהפכו אותנו להורים  והביאו איתם שמחה ואתגרים חדשים.

תודה על החגים יחד, על חברים טובים שזכינו בהם במהלך חיינו, על הפרנסה,

על החופש לצאת לטייל, לפגוש אנשים, ללמוד, לעבוד, או סתם לשבת מול הים לנשום אויר.

על השגרה שהיום היינו נותנים הכל רק כדי לחזור אליה.

השנה , כדי לצאת לחירות עלינו להרבות באהבת חינם.

אם נתאמץ להבין את השונה , רק להבין לא חייבים להסכים אתו – דיינו

אם נתאמץ לראות את הטוב בכל אדם , ונסלח על החולשות – דיינו

אם  כל אחד מאיתנו  יתבונן סביבו  ויושיט יד למישהו – דיינו

ואם  אחרי שנודה על כל הטוב ונרבה באהבת חינם  נגאל מהמגפה – באמת דיינו!

הכותבת: אסנת גוטמן, אימא לשניים, תושבת בית דגן  (ובית שמש לשעבר)