פרויקט IWOMEN

חנה אליהו

“כבלנית במקווה אני שומעת מנשים לא מעט סיפורים מורכבים חלקם אפילו קשים על החיים שלהן, לחלקן הייתה לי הזכות לערוך שלום בית ברוך ה'”

חנה אליהו, 64, אימא ל- 8 ילדים, ו- 14 נכדים, מתגוררת במושב אדרת. לפני 9 חודשים התאלמנתי מבעלי שנפטר באופן פתאומי ועדיין לא מתאוששת מהעצב הגדול.

לפני כ- 10 שנים עזבתי את העבודה שלי כמטפלת לגיל הרך בכדי לטפל בבעלי.

מזה כ- 42 שנים אני משמשת כבלנית של מושב אדרת, תפקיד שירשתי מאימא שלי שהייתה בלנית המושב. למדתי את העבודה מילדות כאשר הייתי מתלווה אליה לעבודתה.

בנוסף, אני מנהלת משך שנים גמ”ח מתוך הבית של פירות, ירקות ומוצרים יבשים לנזקקים, בעבר הייתי מכינה אוכל לנזקקים אך זה השתנה בשנים האחרונות. מעת לעת אני גם מגייסת כסף בעבור משפחות. הקשר שלי עם אותם משפחות הוא בטלפון, אני מודיעה להם שיבואו לקחת את סלי המזון, הם מגיעים למחסן בביתי לוקחים מה שנדרש עבורם מבלי שנפגש.

באופן קבוע אני מתנדבת בבתי אבלים ומבשלת להם ארוחות בימי השבעה ומסייעת בכל מה שנדרש ורואה בזה שליחות חשובה בימים קשים.

כבלנית, אני שומעת מנשים לא מעט סיפורים מורכבים חלקם אפילו קשים על החיים שלהן, עם חלקן הייתה לי הזכות לערוך שלום בית ברוך ה’.

נשים במהותן מביאות את עצמן בעשייה ומסוגלות לעשות הרבה מאוד דברים ביחד כך הן בנויות. בעיניי נשים הן חכמות שמצליחות בכל תחומי העשייה.

מקור ההשראה שלי הוא אימא שלי ימנה מרים דדון זיכרונה לברכה שהייתה אישה צדקת שהשפיעה מטובה על משפחתה, סביבתה ועל כולנו.

אני אישה מאמינה ודתיה שמאמינה בבורא עולם.  

אני מאחלת שיתקיים שלום בינינו לבין עצמנו ובין שאר העולם לחיים טובים יותר למען הדורות הבאים.