וירוס הקורונה ממוטט את הקהילות החרדיות בארץ ובארצות הברית

מאת: שושנה ג’סקול

~~~

״גילוי מחריד: מגפת קורונה = חוסר צניעות. נשים ובנות! חזורנה בתשובה! הקפדנה על צניעות לפי כל גדרי ההלכה״ – שלטים שהודבקו בכל רחובות בני ברק, עיר שמונה  כמעט מאתיים אלף חרדים”

~~~

“הרב חיים קנייבסקי לא קרא לגברים להפסיק ללכת למקווה עד שסרטון שהתפרסם הכעיס את כל המדינה, במקביל, נערכה הלוויה בבני ברק עם ארבע מאות משתתפים!”

~~~

“מנהיגות שמאשימה בכישלון את החלשים בקהילה, אלה שאין להם שום מילה במדיניות שהוטלה עליהם, מנהיגות שאינה נוטלת אחריות על כישלון מלפעול, מנהיגות שמחפשת כיצד להעביר ביקורת ולהתעלל באחרים אינה ֿמנהיגות בכלל!!”

~~~

חלק גדול נובע כתוצאה מהתזמון של מחלת הקורונה שהתפרצה קרוב לפורים, חג בו המשפחה והקהילה מתאחדים לאכול, לשתות, לתת מתנות אחד לשני ולהתאסף לקריאת המגילה.

הקהילה הדתית לאומית סובלת כמו כולם, אך הגיבה מוקדם יותר עם סגירת בתי הספר ובתי הכנסת, הקראה מקוונת  של המגילה ובידוד של המשפחות.

בנוסף על כך, אורח החיים ותנאי המגורים היום יומיים של הדתיים לאומיים פחות צפוף פיזית.

בארצות הברית, קהילות חרדיות נלחמו לסגירה של בתי ספר, מוסדות קהילה ומקוואות לגברים, ימים ארוכים ויקרים עברו עד שטלפון מהבית הלבן לראשי הקהילות שכנעו את רובם להקשיב ולהישמע להנחיות. ובכל זאת, נתלו שלטים בבתי כנסת עליהם רשום סגור באנגלית וביידיש – כנסו מסביב.., מקוואות גברים נשארו פתוחים והנהלת חב״ד נסגרה שבוע שלם אחרי פורים!

בארץ, ישיבות זלזלו בהוראות של הממשלה ונשארו פתוחות. נכון להיום כ- 50% מהמטופלים בבתי חולים הם חרדים, כשהנתון הדמוגרפי עומד על פחות מ- 20% מתוך כלל האוכלוסייה.

לאורך שבועות, מתקיים הסגר כללי נוקשה. אנשים מחויבים להישאר ברדיוס של 100 מ’ מבתיהם, אלא אם כן הם יוצאים לקניות אוכל או תרופות.

ובכל זאת, בשכונת מאה שערים, המשטרה קנסה דוחות בשווי מאה עשרים אלף שקל ורותכו דלתות ֿמקוואות הגברים. ובבית שמש קנסו בדוחות מאה אלף שקל עד השעה 15:00.

הרב חיים קנייבסקי לא קרא לגברים להפסיק ללכת למקווה עד שסרטון שהתפרסם הכעיס את כל המדינה במקביל, נערכה הלוויה בבני ברק עם ארבע מאות משתתפים! 

התפרסם סרטון של אישה חרדית בבידוד עם שני ילדים שאומרת ״אל תחשבו שזה הרוב, אנחנו אלה שמתמודדים עם התוצאות כשאנשים לא מקשיבים להוראות..״

זה כואב להחריד עד כמה שזה נכון.

מאוד קל להזדהות עם משפחות גדולות במקומות צפופים, בלי אפשרות לצאת החוצה. זה נכון להזדהות איתם! קשה לדמיין מה הם עוברים עכשיו. אבל קשה שלא לתהות האם ההגבלות המחמירות על יציאה להליכה בשכונה עם הילדים היו כל כך נוקשות מלכתחילה אילולי מפרי החוק לא היו מתנהגים בצורה כל כך מזעזעת. 

ואז כמובן, יש את הנשים. הן שנשארות בבית עם הילדים אבל, מואשמות בהכל.

״המשגיח, הרב מתתיהו, שליטא, מעודד בדחיפות את נשות לייקווד לאור המצב הנוכחי, לקחת על עצמן לשדרג את הפאות שלהן… זה  כולל לא לשים פאה יותר ארוכה מאורך הכתפיים. השם שולח לנו הודעה חסרת תקדים ורבת עוצמה. התגובה שלנו גם צריכה להיות חסרת תקדים ורבת עוצמה. כל אישה שלוקחת על עצמה לגזור או לתקן את הפאה, יכולה להשאיר את השם שלה והיא תבורך על ידי המשגיח בשמירה- בהודעה קולית שהופצה בוואטסאפ.

״גילוי מחריד: מגפת קורונה = חוסר צניעות. נשים ובנות! חזורנה בתשובה! הקפדנה על צניעות לפי כל גדרי ההלכה״ – שלטים שהודבקו בכל רחובות בני ברק, עיר שמונה  כמעט מאתיים אלף חרדים.

״כשכלל ישראל נמצאים בצרה, זה סימן מהשם שאנחנו צריכים לפשפש במעשינו. השם לא שולח צרות ללא חטאים צריך להצדיק זאת.”

“אני רוצה לדבר עם נשים בעיקר על צניעות. אם נשנה את זה ה’ יוכל לחזור ולשכון ביננו וירפא אותנו מכל המחלות. רק אם נתלבש לפי המנהג – גילוח ראש, פאה קצרה, מכוסה לגמרי בכובע, ללא איפור ושרוולים ארוכים.״ –  הרבי מסטמאר מקריית יואל.

הציטוטים לעיל הם מוואטסאפ ופוסטרים המודפסים בעברית, אנגלית ויידיש. הכל בכדי להאשים את הצניעות ופאות הנשים בוירוס קורונה.

כששאלתי את אסתי שושן, פעילה חרדית למען זכויות נשים, על המחשבות שלה בדבר האשמת נשים במחלה. היא אמרה שכרגע הארגון שלה עסוק בעלייה בהתעללות משפחתית בקהילה בשל ההסגר והלחץ, ואינם פנויים עכשיו בכדי להגיב על גישה זו.

פעילה נוספת, תושבת לשעבר של קריית יואל, פרימט גולדברגר פרסמה זאת בתגובה להַכְרָזָה של האדמור מסאטמר- ״זאת קריאה מהרב מסאטמר בעיר הולדתי שמבקש מנשים לבחון את בגדיהם — שהם כבר סופר צנועות. הוא מזלזל בפאות הארוכות ורומז שהנשים שלובשות אותן אחראיות למגפה הנוכחית. אלו נשים שנשארות בבית ושומרות על 8 – 10 או יותר ילדים. 

אֵיכְשֶׁהוּ הן אלו שהביאו את המגפה על עצמן ועל שאר העולם. נשים שאין להן שום דבר אחר לתת; הן כבר מגלחות את ראשיהן שמא שיער תועה יעורר גבר אחר; הן לובשות גרביונים עבים ושרוולים סגורים וחצאיות ארוכות המכסות ארבעה סנטימטרים מתחת לברכיים. האם עלה בדעתכם הרבנים, שאתם והמחלוקות הפנימיות הממושכות דרושות התבוננות פנימית?

הנשים בקהילות האלו נושאות על כתפיהן את רוב העול לרווחת משפחתם, ועכשיו נוספת האשמה של המחלה על כתפיים אלו?!

עובדה היא שהמשבר בתוך הקהילה החמיר באופן ישיר על ידי הגברים שהמשיכו להגיע לישיבות, למקווה ולמניין, בניגוד להוראות הממשלה להישאר בבית – בית שבו אימהות סגורות עם הילדים במשך שבועות, משום שהמנהיגים שלהם נכשלו לחלוטין באחריות על הסגר!

כיצד יתכן כי “ההתבוננות הפנימית” היחידה בקרב המנהיגים הכושלים היא להציב את האשמה על הראש והכתפיים של הנשים? כאשר משהו משתבש בעולם או בקהילה והתגובה היא להאשים נשים במה אתם באמת מאמינים??

איפה ההודעות בוואטסאפ שקוראות לגברים לשחרר את נשותיהם מנישואים גוועים, כדי שנוכל להיות משוחררים מהקורונה?

איפה הפוסטרים שקוראים לכל המתעללים להפסיק להתעלל ולרבנים להפסיק להגן עליהם כדי לסיים את המגיפה?

איפה הקריאות להתחרט על חוסר האחריות ולסגור את מקוואות הגברים ובתי הכנסת?

מנהיגות שמאשימה בכישלון את החלשים בקהילה, אלה שאין להם שום מילה במדיניות שהוטלה עליהם, מנהיגות שאינה נוטלת אחריות על כישלון מלפעול, מנהיגות שמחפשת כיצד להעביר ביקורת ולהתעלל באחרים אינה ֿמנהיגות בכלל!!

זו אינה יהדות להאשים תמיד נשים על כל מחלה שנופלת על האנושות. זה משהו זר ואפל, משהו שמופיע בכל התרבויות בכל תקופה שאינה מסתיימת טוב עבור החברה המאפשרת לה לנהוג כך.

עד שזה יגמר אנחנו מסרבים להיות שקטים או בלתי נראים..

תחשבו על זה!

הכותבת: שושנה יסקול,  מייסדת ‘חכמת נשים’ – ארגון הפועל למען נשים דתיות ונגד קיצוניות.