שתפי מעט על ביקורות הקוראים?

"תהליך הכתיבה הוא מקום מאוד בודד. יש המון חוסר ביטחון כמו האם זה יעבוד, האם יובן, האם יעשה את האפקט שאני רוצה?

הספר נמצא בחנויות חודשיים והביקורות מתחילות להגיע. זה החלק הכי מרגש בסיפור. בגלל זה ישבתי לכתוב. וכל ביקורת כזו מפעימה אותי. בפייסבוק, בווצאפ, מיילים, שיחות טלפון, במפגשים ועוד.

אני לא יכולה לומר מה "הכי", כי לכל אחד זווית אחרת. ביקורות של קוראים שלא מכירים אותי הכי מטלטלות אותי. לפני כמה ימים זכיתי לשתיים כאלה, שנסחפו אחרי הספר, האהבה והריפוי בו. האחת מבחורה צעירה, והשנייה ממוזיאון יד מרדכי שכל כך אהבו את הספר וביקשו שאגיע לשם.

כשמבקשים ממני לכתוב את הספר הבא, זה ממש מרגש אותי.."

האם ערכת / תערכי השקה לספר?

"זכיתי להשקה קטנה עם קבוצת "נשים נהדרות" (קבוצה של נשים חילוניות וחרדיות שערכו יחד פרויקט וסרטים מדהימים בשאלות נוקבות של חיים במשותף) זכינו במפגש שרה"ע בית שמש עליזה בלוך, תברך אותנו,  זה היה ספתח מגונן וחם עם חברות אהובות ומעוררות השראה. אני מאמינה שבהמשך גם אעשה השקה. עדיין לא מצליחה להתפנות לזה."

איזה הוצאה לאור לקחה חסות והיכן הספר נמכר?

"כנרת זמורה ביתן, בעריכת יגאל שוורץ ומאיה מרק, הספר נמכר בכל חנויות הספרים הרגילות והאינטרנטיות. בקרוב תהיה גם מהדורת שמע."

האם את עסוקה ברמה האישית בשיווק הספר ובאיזה אופן?

"כן. כבר בתוך תהליך הפקת הספר הבהירו לי שמצב שוק הספרים מאוד מורכב. אנשים קונים פחות ספרים ומנגד, יוצאים הרבה יותר ספרים. הבהירו לי שבעיקר בתור סופרת עם ספר ראשון אני צריכה להגיע לחנויות, לדבר עם קוראים, לפרסם ברשתות החברתיות ובפייסבוק. זה החלק הפחות נעים של התהליך אבל אני לומדת ממנו המון."

נושא השואה חשוב להמשך הדורות הבאים, האם את מקיימת מפגשים בבתי ספר ועם בני נוער?

"בוודאי. אני מגיעה לכל מקום שרק רוצים לשמוע."

מהו יום השואה והגבורה עבורך?

"באופן פרטי-אישי, זה היום היחיד בשנה שאני באמת יכולה לנוח. יש עוד אנשים ששותפים איתי לזיכרון. ברמה הציבורית זה יום חשוב שמעלה למודעות את הנושא."

מה גילית ולמדת על עצמך במהלך כתיבת הספר?

"גיבור הספר, צמח, הוא הסבא שלא זכיתי להכיר. הוא גדל  במשפחה של חסידות רדזין כמה דורות אחורה, זו החסידות שחידשה את פתיל התכלת. בעיירה שלהם, כשרצו לכנות מישהו עקשן היו אומרים שהוא 'רדזיני', מאחר וחסידים אלו היו ידועים בעקשנות שלהם ובדבקות בעבודת השם. כשלמדתי את זה בתחקיר, הבנתי מה סיבת המקור לעקשנות שלי.."

בסופו של תהליך – מהם התובנות שלך כסופרת חדשה?

"עדיין קשה לי לקרוא לעצמי סופרת. אולי אחרי הספר החמישי אתרגל. יש בזה המון אחריות."

ואולי גם הצהרת כוונות של טימור אשור..