אתי סויסה בן עמי
‘בעיטה מהבטן’
הפתרון לבעיית הפונדקאות בישראל
מאת: הילה טימור אשור
רן האם הפונדקאית:
“הכמיהה לאימהות נמצאת אצלי עמוק בבטן בערך מאז שאני זוכרת את עצמי, אבל אינני מיוחדת בנושא זה. אני חלק מחברה, שעל גווניה השונים והמורכבים קידשה את ערכי המשפחה ויצרה מודלים אימהיים אידאליים.”
הילה טימור אשור:
“דווקא בעידן המודרני והפתוח אנחנו שומרות את תפקיד הפונדקאית לאשה חלשה ולא לאימא המושלמת.
הפגישה שלי עם רן, קיבוצניקית, ג’ינגית, אינטליגנטית, נשואה בשמחה ובאושר, הייתה ההפך מכל מה שחשבתי על פונדקאות ופונדקאיות. לרן, בת 40, זה נראה מאוד פשוט”
בחודשים האחרונים חוק הפונדקאות מהדהד בנו שוב ושוב. לא כולם מכירים את הפרטים. בעקבות המחאה הגאה, החוק נצבע בצבעים ססגוניים.
האמת יותר פשוטה- הליך הפונדקאות מאפשר לזוגות שלא יכולים להביא ילדים לעולם להשתמש בשרותי פונדקאית לגדל ילד ביולוגי. הפתרון אינו מיושם בגלל מחסור בפונדקאיות מקומיות, מה שמחייב חקיקה בדבר מי זכאי להיעזר בפונדקאית ומי לא?
הילה טימור אשור, עקבה מהדופק הראשון אחרי הריון של שתי קיבוצניקיות – רן, פונדקאית שוברת סטיגמות ועדי האימא הביולוגיות.
הכתבה שתשודר במוצ”ש הקרוב בתכניתה של אושרת קוטר “המגזין” (בשיתוף עם הכתב ינון מילס) מתארת ברגש את הרעיון הקיבוצי מודל 2018 – כל אחד נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו.
הילה מתארת את הסקרנות שהובילה אותה לתעד את רן, הפונדקאית: “הכמיהה לאימהות נמצאת אצלי עמוק בבטן בערך מאז שאני זוכרת את עצמי, אבל אינני מיוחדת בנושא זה. אני חלק מחברה, שעל גווניה השונים והמורכבים קידשה את ערכי המשפחה ויצרה מודלים אימהיים אידאליים.”
האימא האידאלית היא יפה, אופה ובעלת קריירה מצליחה. היא מנצחת על התזמורת הפרטית שלה בהרמוניה ובעיקר נותנת במסירות ואהבה ללא גבולות.
המסירות והנתינה האין סופית המאפיינת את המודל האידאלי לאימהות בשנת 2018 לא מכילות את ‘השאלת הרחם’ – היכולת של אישה פורייה ובריאה, לממש אימהות על ידי מתן גופה כפונדקאית. אנחנו מתייחסים בחמלה כשאנחנו שומעים על פונדקאית ומיד חושבים על הניצול שהיא עוברת.
זה מפתיע כי הנושא אינו זר במקורות היהודיים. בימי המקרא, טרם היות מעבדות ותינוקות מבחנה, שימשו נשים כמינקות האחת לשנייה בעת הצורך. ובשעת דחק של ממש גם הביאו אישה נוספת שתיתן את פרי הבטן לבעל.
דווקא בעידן המודרני והפתוח אנחנו שומרות את תפקיד הפונדקאית לאשה חלשה ולא לאימא המושלמת.
הפגישה שלי עם רן – ג’ינגית, אינטליגנטית, נשואה בשמחה ובאושר, הייתה ההפך מכל מה שחשבתי על פונדקאות ופונדקאיות. לרן, בת 40, זה נראה מאוד פשוט.
היא ילידת קיבוץ גונן, שעברה עם בעלה טיפולי פוריות רבים בעקבות בעיית זרע. במהלך הטיפולים הרבים והמפרכים שעברה, שהסתיימו בלידת תאומים מתרומת זרע, היא הבטיחה לעצמה שאם יהיה זה הריון קל היא תשמש פונדקאית עבור אישה אחרת. היא תיתן כמו שהיא קיבלה.
כשהתאומים שלה היו בני שנה רן פגשה את עדי.
עדי בת ה- 26, קיבוצניקית גם היא, נולדה עם CF ועברה השתלת ריאות חודשים ספורים לפני החתונה שלה. הרופאים אסרו עליה להיכנס להריון מחשש שגופה השברירי על ריאותיו המושתלות לא יעמוד בעומס. במהלן ההיריון של עדי ורן הרופאים גילו שהכליות של עדי הפסיקו לתפקד בגלל השתלת הריאות. שלושה חודשים לפני הלידה היא מקבלת תרומת כליה מיער, בעלה. גם התרומה הזאת נעשתה בטבעיות וכמובן מאליו.
בעיטה מהבטן מספר סיפור פשוט על הכמיהה הנשית ללדת ילדים. כמיהה לחיים. לאושר המורכב מהדברים הבסיסיים. סיפור על נתינה בשביל הנתינה. כל כך פשוט שלא ברור מדוע אינו מתרחש יותר. הסיפור הפשוט הזה מעורר תימהון מדוע חוק הפונדקאות מעורר כל כך הרבה הדים שליליים ומוציא כל כך הרבה שדים מהארון?!
מאז חוקק חוק הפונדקאות בארץ בשנת 1996 התקבלו לוועדה המטפלת בנושא כ- 1,200 פניות של זוגות הזקוקים לפונדקאית מהם נולדו קרוב ל- 700 ילדים.
אין נתונים בדבר הזוגות והיחידים שפנו לחו”ל מפאת הגבלת החוק והמחסור בפונדקאיות. חוק הפונדקאות החדש מאפשר לחד מיניים ובודדים לפנות לוועדה ובכך, גרם אושר גדול להרבה אנשים אך הכניס לדאגה אחרים המפחדים מהמחסור הצפוי בפונדקאיות. מחסור שקיים גם היום.
כיום קיים מחסור עצום בפונדקאיות הנובע מהדימוי השלילי של הפונדקאית – אישה חלשה, הזקוקה נואשת לכסף ונאלצת למכור לשם כך את גופה.
רן שוברת את הסטראוטיפ. בחירתה להיות פונדקאית נעשתה מתוך עוצמה נשית וחלוציות לבניית חברה טובה יותר. בריאה יותר. חברה בה כל אחד מקבל מה שהוא צריך ונותן מה שהוא יכול. על-פי רן כמעט כל אישה יכולה לעשות זאת. ואם נשים יתגייסו לעשות את זאת תיפתר בעיית הפונדקאות המקומית.
הסרט ‘בעיטה מהבטן’ עוקב אחרי ההיריון של רן, במעקב אינטימי – נשי- מההתחלה ועד מסירת התינוק, בועז.
היום- ארבע שנים אחרי לידת בועז, רן ילדה עם בעלה ילד נוסף – נבו, ולעדי יש ילד נוסף שהגיע גם הוא בעזרת פונדקאית. הן מוכיחות כמה פתרון הפונדקאות הוא פתרון פשוט שאינו פוגם באשה או במשפחתה. להפך. רק מעצים ומחזק.
בצילום רך ואינטימי המלטף את הגיבורות נחשפת התמודדות אמיצה וחלוצית של נשים למען נשים ולמען עצמן. בריאה משותפת.
המצלמה הנשית היא שותפה לתהליך הבריאה.
מוזמנים לראות את הכתבה במוצ”ש הקרוב, ערוץ 10 ‘המגזין’ עם אושרת קוטלר
- 0share
- שתפו בפייסבוק
- צייצו בטוויטר