בית שמש חוגגת 70

שיר הלל לבית שמש שתורגם ממרוקאית לעברית

מאת: אברהם עמר

בחגיגות 70 שנה לבית שמש, אברהם (אבי) עמר תרגם שיר הלל לבית שמש ממרוקאית לעברית שכתב בימי המעברה

“שמי אברהם עמר, באוגוסט, 1957 הגעתי כנער בן 15 ממרוקו לבית שמש.

מנעורי גדלתי בעיירת הפיתוח בית שמש, לאחר סיום לימודי בסמינר למורים (בסמינר התחייבנו לקבל עבודה בכל מקום שישלחו אותנו בארץ למשך 3 שנים), התחלתי לעבוד כמורה וכמחנך בטירת הכרמל. לבית בית שמש הייתי  מגיע לסופ”ש אחת לחודש. לאחר  שנתיים חזרתי לבית שמש התחתנתי ונשלחתי ע”י משרד החינוך להיות מורה בבי”ס האזורי במושב תירוש לשנה נוספת בכדי להשלים את חובתי למשרד החינוך .

בסוף שנה זו נולד בננו הבכור קובי, אשתי ואני  החלטנו  להמשיך להתגורר במושב תירוש שנה נוספת ולאחריה חזרנו לבית שמש.

עבדתי כמורה ומחנך ואשתי עבדה כמזכירה בביה”ס וכרכזת גנים במועצה המקומית. בנוסף לעבודתי בחינוך הפורמלי  עבדתי גם בחינוך המשלים כמרכז בתי תלמיד, מנהל  בית נוער וכמרכז קייטנות  בחודשי הקיץ. במשך הפעילות בחינוך, המשכתי באופן טבעי בשירה ופיוט עליהם גדלתי משחר ילדותי. שמשתי כחזן ופייטן בבית הכנסת “נעים זמירות ישראל” שהייתי אחראי להקמתו. במקביל, הקמתי מקהלת תלמידים אשר זכתה לפרסום והופעות ברחבי הארץ, ברדיו ואפילו בהופעה בביתו של ראש הממשלה יצחק שמיר ז”ל.

משך עשור ניהלתי את המחלקה לתרבות תורנית במועצה המקומית, הכנתי תלמידים לבר מצווה, ארגנתי חידון לתנ”ך בין בתי ספר, ארגנתי חגיגת בר מצווה  ל-20 תלמידים יתומים מאב ולאלה שהוריהם נפלו במלחמת ששת הימים.

בתקופת החגים ראש השנה וכיפור הופעתי כחזן בצרפת, קנדה וארה”ב. בשנת 1990 קיבלתי הזמנה להופיע בחגים בניו יורק, לאחריו הקהילה בקשה ממני להישאר בקהילה באופן קבוע. לאחר התייעצות עם משפחתי וגורמים נוספים החלטתי לנסות לשנה אחת, שנה זאת התארכה ל – 30 שנה, בניו יורק עבדתי כמורה בתיכון ישיבתי ושימשתי כרב וחזן בבית הכנסת. בכל חופשה שנתית הגעתי לבקר רק בבית שמש.

בתחילת השנה וחודש לפני התפשטות מגפת הקורונה עשינו עלייה לארץ ושמחתי שהגענו לפני הסגר, וגם התברכנו בחגיגת שנת ה- 70 לבית שמש עירנו האהובה. כתשורה והוקרה לחגיגות העיר, תרגמתי שיר שכתבתי על בית שמש ממרוקאית בימי המעברה. על כך אני מודה לבורא  עולם על רוב חסדיו ומסיים בתפילה שיסיר מעל עמו ומעל העולם את הנגיף הזה.”

כיצד נוצר השיר?

“אציין כי מגיל 8 אהבתי לשיר. הייתי סולן בשתי מקהלות ופייטן בבית כנסת. אני זוכר שבאוניה בדרך לארץ ישראל לא הפסקתי לשיר עם חברים. כשהגענו לבית שמש, קבוצת החברים המשכנו להיפגש ולשיר יחד ליד גבעה סמוך למגדל המים.

ערב אחד תוך כדי שירה כשאני מביט על הנוף היפה מסביב זמזמתי כמה מלים על הנוף המרהיב והאוויר הצח של הר טוב (באותו זמן היה נפוץ השם הר טוב). המשכתי לזמזם  את המנגינה החדשה עם כמה מלים על הנוף של הר טוב  עד שהגעתי הביתה. עוד באותו הלילה חיברתי פזמון  עם חרוזים. ובכל יום שטיילתי בעיירה רשמתי לי נקודות ממה שהתרשמתי, ראיתי ודמיינתי. משך שבועיים כתבתי 12 בתים.

ערב אחד, אחותי ובעלה לקחו אותי לחתונה של השכנים. אחותי ביקשה מהתזמורת להזמין אותי לשיר שחיברתי. פזמון השיר היה קליט  מאוד וכמעט כל המוזמנים שרו בהתלהבות ביחד איתי. בשבילי זו הייתה הפתעה והזדמנות לפרסם את השיר.

בין המוזמנים היה מזכיר מועצת הפועלים דה אז אשר שמע על משמעות ותוכן השיר מחבריו לשולחן (הוא לא הבין מרוקאית] והתרשם  מהמנגינה והמילים על בית שמש. הוא ביקש ממני להביא לו את השיר למשרד. הבאתי לו את השיר בכתב ידי, הוא מסר אותו לדפוס עם התמונה שלי והוציאו עותקים רבים שחולקו לתושבים.

מצורף העותק המקורי.

השיר נכתב בערבית מרוקאית, כי זאת הייתה השפה המדוברת בקרב העולים ממרוקו.

לכבוד חגיגות ה- 70 לעיר תרגמתי את השיר לעברית בחרוזים  לכבוד התושבים היקרים והעיר בית שמש האהובה.”