פרויקט IWOMEN

אסנת משה

“אני מאחלת שנלמד לחיות ביחד עם חילונים חרדים ומה שביניהם. לשמור טינה זה עומס על הכתפיים. אני מרגישה שהמדינה נמצאת בנקודת שבר ושעת צרה וזה הזמן לסלוח ולהתאחד כמו פעם”

אסנת משה, 70, אימא ל- 6 ילדים, נכדים ו- 3 נינים, מתגוררת במושב עג’ור, עליתי לארץ עם משפחתי מכורדיסטאן לקיבוץ דורות, ליפתא ולאחריו לעג’ור למעברת פחונים.

משך השנים הייתי עקרת בית שגידלה את הילדים, עד לפני 15 שנים כאשר פתחתי את ביתי במסגרת ‘פסטיבל האוכל’ של מטה יהודה לאירוח בו אני מבשלת על פתיליות אוכל כורדי אותנטי לקבוצות מבקרים מהארץ והעולם בתאום מראש ובמהלך כל ימות השנה. במסגרת האירוח אני מספרת את הסיפור שלי ושל משפחתי על האוכל האותנטי ועל החיים בכלל.

האני מאמין שלי ללכת עם האמת הפנימית, מאמינה כאשר אתה נותן אתה מקבל. אני מתגעגעת לימים עברו לשכנות היפה, אהבת האדם והבריות ולסובלנות בין אנשים. אני מרגישה שאנחנו חיים בעידן בו נפרצו הגבולות והשיח התדרדר זה הזמן לשנות ולקרב לבבות.

אני בעד לכבד את הבעל כראש המשפחה שדואג לפרנסת הבית כמו במקרה שלי. אני מעריכה ומכבדת את בעלי ובכלל כל אדם באשר הוא. ומנגד, מאמינה בשיווין בין המינים. שמחתי מאוד שבבית שמש נבחרה אישה לתפקיד ראש העיר – זה שוויון בעיניי. לנשים יש סבלנות רבה, הן יודעות להכיל מצבים מורכבים ויכולת לעשות כמה דברים במקביל באופן נכון ובחוכמה.

מקור ההשראה שלי הוא אימא שלי חנה ז”ל דרכה למדתי לסלוח גם למי שעושה רע, היא לימדה אותי להיות סבלנית וסובלנית כלפי בני אדם בעיניי, זו מתנה מבורא עולם. אני לא כועסת אף פעם ולא שופטת אנשים לחומרה, אי אפשר לדעת מה עובר על אנשים ובכלל לשמור טינה זה עומס על הכתפיים.

המסר שלי הוא שנלמד לחיות ביחד עם חילונים חרדים ומה שביניהם. אני מרגישה שהמדינה נמצאת בנקודת שבר ושעת צרה וזה הזמן לסלוח ולהתאחד כמו פעם.